קונצנזוס: לופא קדוש הוכיח שאפשר אחרת

בדיעבד, משחק החוץ של הפועל קטמון ירושלים מול הפועל ר"ג בסוף חודש ינואר, בדיוק לפני שלושה חודשים, הייתה הפעם האחרונה שפגשתי את לופא קדוש במיטבו. מה זה אומר במיטבו? קודם כל רכבו חונה במקום הכי טוב שמגרש החניה של וינטר יכול לספק, ליד הקופות, כאילו שמור עבורו, למרות שקהל לא קטן הגיע ונותרה פחות מרבע שעה לשריקה. מהרכב יוצא האיש הגבוה והחסון, מגניב חצי חיוך, מדליק סיגריה ופותח בשיחה על הנושא האהוב עליו ביותר. כדורגל ישראלי. הרבה שיחות היו לי עם האיש, בוודאי שלא מספיק, בטח שלא כמו הרבה מהקולגות שלי, בטח אלה שמבוגרים ממני.

• 14:00, שידור ישיר באתר מהמשדר המיוחד לזכר לופא קדוש

עוד לפני שניגע באיש הכדורגל, אי אפשר להתעלם מהאדם – הדבר שלפני הכל הפך את לופא קדוש לאגדה. לא משנה באיזו שעה או מה רצית, האיש תמיד היה שם עבורך. מספק מענה, חם וקשוב לצרכיך. הדברים הללו נכונים לכל אחד. קולגה, שחקן, או עיתונאי ממקומון שכבר לא קיים כמו שאני הייתי. בין אם נדרש להתייחסות לקבוצתו שבמשבר, או אם זה ראיון קצר בכל נושא שלא יהיה. הוא תמיד התמסר. וכשזה הגיע לתוכן, הדברים קיבלו משנה תוקף. בניגוד לרבים בענף, אצל לופא לא היה קיים גרגר של מרמור. ביקורת כן, שאיפה לאתגר גדול יותר בוודאי שכן, אבל בסופו של יום שמח בחלקו. גאה במקום ממנו הוא בא, ומכבד עוד יותר את המקום בו הוא נמצא כעת.

כך הוא הצליח להיות מהבודדים והראשונים שהצליחו בהפועל באר שבע ולא היו מקומיים. כך היה בבית"ר ירושלים אליה קיבל והכיל את אלי אוחנה שחזר עטור תהילה מחו"ל לליגה השנייה. כך היה בהפועל ירושלים אליה הגיע בימים קשים במיוחד והצליח לייצב אותה בימים שאחרי הפיצול עם קטמון. וכך גם באשקלון, וכפר סבא והרצליה, והכח ובבית"ר תל אביב, ובלוד ובטח שלא ציינתי את כולם... וכמובן שנזכיר שבחלק גדול מהמקומות הוא בילה כמה וכמה קדנציות.
 
אל כל המועדונים האלה הגיע אדם שהתאקלם בשניות. לא חפר בנושאים טקטיים וקדח על פוזשנים, אלא היה מאמן מהזן שמבין שהתכלית היא אנושית. חדר הלבשה שבתוכו בני אדם, יהפוך את הקבוצה לטובה יותר. אחר כך טקטיקה. הגישה הזו אולי הרחיקה ממנו את מועדוני העל, אבל מצד שני העניקה לו חסינות כמעט נצחית בענף. הרי מדורו של קדוש כבר שנים שלא נותרו מאמנים פעילים כמוהו. גם בדור שאחריו התמעטו הנציגים והיום הליגות מוצפות בחבר'ה צעירים שלפעמים מה שמפיל אותם הוא בדיוק המקום שבו לופא הצטיין, הבנת האדם.
 
בדיוק היום לפני שנה, כשהוא בן 73, הפסיד עם הפועל אשקלון אליה הגיע בסוף עונה איומה והיה עמוק מתחת לקו האדום. שלושה שבועות מאוחר יותר הוא חגג השארות, והוכיח שהוא עדיין רלוונטי – ובימים שיבואו אחריו, הגישה והסגנון של לופא יישארו תמיד רלוונטיים. הכדורגל הישראלי עמוס בגישות ובאינטרסים שונים. יש קולות מאוד מאופיינים מכיוון אחד, יש צהוב יש אדום וירוק וגם לא מעט אפור, אבל לאתר אדם שהוא קונצנזוס זו כמעט משימה בלתי אפשרית. לופא קדוש הוא קונצנזוס, ועל זה אין מי שיחלוק. היה שלום שועל אהוב.