במקום להיות נמרים, ישראל תחזור עם זנב בין הרגליים
מוטי דניאל צפה בהפסד נוסף של הנבחרת, ושולח מסר ברור: אנו פשוט בינוניים. ההגנה נרפית, ההתקפה איטית וכולם אשמים. והבעיה הכי גדולה: צריך לשחק עוד שלושה משחקים בסלובניה
זה היה עוד משחק בו הנבחרת לא הצליחה להתרומם לרמה גבוהה. זה אמנם היה פחות גרוע מאתמול, מול יריבה אוקראינית שטובה יותר מהבריטים. כמו שזה נראה היום הם גם יותר טובים מאיתנו. אני מסתכל על אוקראינה ורואה שבכל עמדה הם היו יותר טובים. הרכז הוא רכז, הגבוהים יותר טובים מבחינת נפח, תנועה ונוכחות, ויש בכנפיים קלעים שקולעים שלשות כמו שצריך. אנחנו ישראל שחושבת שהיא הכי טובה בעולם, אבל הפסדנו לקבוצה טובה יותר.
נבחרת ישראל הפסידה אתמול לבריטניה שאנחנו לא אמורים להפסיד לה, ולפני שנה לאסטוניה שאנחנו לא אמורים להפסיד לה. אירופה לא מחכה לנו, היא לא בקצב שלנו. בשתי האליפויות האחרונות לא הצלחנו לעבור שלב קדימה, כך שמוקדם לנתח את כל הכדורסל הישראלי לפי שני המשחקים האלה.
מי האשמים? כל הנבחרת משחקת בצורה נרפית. גם על הספסל וגם על המגרש. אמנם מנסים לעשות דברים, באים עם חמישייה חדשה מה שמראה שאתה לא נתקע בשבלונה, אבל מצד שני אתה עולה עם שחקנים שלא אמורים להוביל אותך במשחק שמסמן את ההתחלה או את הסוף של אליפות אירופה. היה ברור שהפסד זה מכה שרק נס יוציא אותך ממנו, ואנחנו עולים בהרכב שהוא לא מתוכנן.
אפשר לתת קרדיט על הניסיון להיות יצירתי, אבל הכלים מאוד מוגבלים. צורת המשחק כמו שראינו היום, ממשיכה את מה שראינו אתמול: הגנה נרפית, משחק התקפה איטי, לא מתוכנן, לא מתואם וצפוי מאוד. הרבה כדרורים, מעט מדי מסירות עד שמוצאים שחקן פנוי. כל זה נובע גם מהצד המנטאלי וגם מהצד המקצועי. אין פה מישהו שאפשר להגיד שהוא האחראי הבלעדי.
כבר היו לנבחרת טורנירים כאלה. אומרים בושה, אבל היו טורנירים רעים בעבר. זה לא מצדיק את היכולת הנוכחית ולא מקטין את האכזבה מהטורניר הזה, אבל זה חלק מהבנה שאתה פשוט בינוני. אנחנו לא שולטים או דומיננטיים, ואם אתה לא באמת נמר או אריה, או לפחות משחק כאילו אתה נמר ונושך, אז אתה הולך הביתה עם הזנב בין הרגליים.
ההפסד של הצרפתים פגע בנו נכון לאתמול, אבל אנחנו כבר פגענו בעצמנו. אתמול אמרתי שהדבר האופטימי זה שיש עוד כמה משחקים ונותר סיכוי, אך היום אם שואלים אותי מה הדבר הרע, זה שיש עוד כמה משחקים שצריך לשחק. מצב הרוח הוא בשפל, ולדבר על השלב הבא זה סוג של חוצפה.
צריך להתמקד אך ורק ב-24 השעות הקרובות, לנסות להיות טובים מול צרפת, לנסות לעשות מהפך מחשבתי ומערכתי, ואחרי זה להסתכל קדימה. כרגע מיותר לחשוב יותר מדי קדימה, צריך להסתכל רק על המשחק הבא. כל פרשנות של ניתוח הסיכויים לעבור היא מיותרת, הרמה שלנו לא מספיק טובה. זה משהו שצריך להתהפך מהיסוד. אם רוצים להציל את הכבוד, צריך לצמצם את הראיה ולהתמקד רק במשחק הבא.