בזמן שפלייאוף ה-NBA מעביר הילוך, אני רוצה לדבר קצת על מכבי תל אביב דווקא. למיאמי, שיקאגו, סן אנטוניו והניקס נגיע בהמשך. ההפסד של מכבי באילת הדגיש שוב את השבריריות של הצהובים העונה, לצד העובדה שאין לקבוצה סגל מאוזן עם מחליפים איכותיים.
אבל האמת היא, שאת מכבי המשחקים האלה קצת פחות מעניינים כרגע. המקום הראשון הרי כבר מובטח והאקשן האמיתי יתחיל בפלייאוף המקומי. עד אז, במכבי יכולים להתפנות לעבודה שקטה מאחורי הקלעים של הכנת הסגל לעונה הבאה – עם המטרה הברורה של הצבת סגל חזק ליורוליג.
דווין סמית ושון ג'יימס ימשיכו כנראה עם חוזים חדשים ומשודרגים (בצדק גמור) וייתכן שגם ריקי היקמן ימשיך (עם היתרונות והחסרונות הברורים שבהשארתו). את יתר הזרים, אם שואלים לדעתי הצנועה, הייתי משחרר.
אבל לפני שהצהובים מגששים במחנות הקיץ בלאס וגאס, במדשאות הליגה הספרדית, האיטלקית או הרוסית, או מפשפשים בערימות פליטי הקולג'ים שלא נבחרו בדראפט – למה לא לבדוק קודם במקום הכי נוח וקרוב? בחממה הכי נגישה – כאן, מתחת לאף, בליגה הישראלית.
הרי נסיון העבר של מכבי עם זרים שנשלפו מהליגה המקומית היה בעיקר חיובי – החל מלבאן מרסר, נוריס קולמן ובאק ג'ונסון לפני כמה עשורים ועד הגניבות של דורון פרקינס, ג'רמי פארגו ושון ג'יימס בשנים האחרונות. היתרונות ברורים: מדובר בשחקנים זולים יחסית, שניתן היה לעקוב אחריהם ולהתרשם מהם משך כל העונה וכאלה שכבר מכירים את הליגה הישראלית וחוו גם את מכבי בצורה כזו או אחרת. החיסרון המרכזי הוא כמובן היעדר הנסיון ביורוליג, ברוב המקרים. אבל הנסיונות המעטים (והחיוביים) של מכבי בכיוון התבררו כהצלחות – שלא לומר גניבות אמיתיות.
אז לפני שאנשי מכבי פונים החוצה לעולם הגדול – הנה כמה הצעות למציאות מקומיות (שכנראה יתרמו יותר מניק קיינר מדלי או דארקו פלאניניץ' ויעלו הרבה פחות) – רגע לפני שהן נחטפות ע"י קבוצות יורוליג אחרות:
פוינט גארד – גל מקל (25, 1.91) מכבי חיפה. הישראלי היחיד ברשימה – אבל גם הישראלי הבולט בליגה העונה עם 13.4 נק', 4.9 אס' ו-2.6 ריב' למשחק.
למה כן: מקל הוכיח העונה שהוא שחקן בשל. הוא משחק עם ביטחון וקור רוח של וותיק, משדרג את השחקנים שלידו ומראה יכולות ומהלכים שלא הראה בעבר. בקדנציה הקצרה שלו במכבי הוא לא באמת קיבל הזדמנות והבחור שגדל במחלקת הנוער של המועדון ראוי ויכול לשדרג את מצבת הישראלים שלה לאור החוק הרוסי. הוא יכול לשחק לצד יוגב אוחיון (במקום מורן רוט) או במקומו אם התסריט המוזר של עזיבת אוחיון לקובאן הרוסית יתרחש פתאום.
למה לא: מקל נהדר, אבל במידה ואוחיון נשאר לא בטוח שצריך עוד רכז ישראלי (בהנחה שמכבי תנחית כנראה גארד או שניים זרים ברמה גבוהה), מה גם שמקל עדיין לא הוכיח עצמו ברמות של היורוליג.
שורה תחתונה: גם אם יוגב נשאר – יכול להיות תוספת לא רעה בכלל למצבת הישראלים.
סקנד גארד – ג'רום דייסון (26, 1.91) הפועל חולון. בלי ספק אחד משחקני הרכש המוצלחים של הליגה העונה, סוג של בינגו של דן שמיר וחולוניה עם 20.2 נק', 2.6 אס' ו-2.7 ריב' למשחק.
למה כן: קומבו גארד מצוין וסקורר עם יכולות מוכחות, שכיכב במכללת קונטיקט וזכה לטבילה קצרה ב-NBA במדי ניו אורלינס. דייסון הראה בכמה משחקים (כולל במשחקי היורוצ'אלנג' שחולון נטלה בהם חלק) ניצוצות יורוליג. הוא מהיר ואתלטי, חודר מצוין וכשהוא תופס יד, זה הולך להיות ערב ארוך עבור היריבה. סקורר בחסד. במקרה האופטימי – יכול להפוך לג'רמי פארגו 2.0.
למה לא: ייתכן והוא יותר שחקן שמתאים להיות סקורר בקבוצות קטנות. לא בטוח שהוא אכן בנוי לרמות הגבוהות של היורוליג.
שורה תחתונה: סוג של הימור, אבל כזה שעשוי בהחלט להשתלם בכסף קטן.
סמול פורוורד – סקוטי הופסון (23, 2.00) הפועל אילת. אחת ההפתעות הנעימות של העונה והרכש הכי מוצלח של הפועל אילת עם 19 נק', 5.4 ריב' ו-2.8 אס' למשחק.
למה כן: עשוי להיות ה-גניבה של מכבי ת"א אם וכאשר. פוטנציאל ענק, אתלט בחסד, שחקן צעיר עם ים של מוטיבציה ושמחת משחק. יכול לחדור, לקלוע שלשות, להוביל מתפרצות, לקחת ריבאונד, לשחק אחד על אחד – עשוי להשלים נהדר את דווין סמית בעמדה 3 (כמחליף) או אפילו כתגבור בעמדה 2. היה יציב לכל אורך העונה (עם אחוזים לא רעים של 61% מהשדה ו-35% מהשלוש). ביום טוב – פוטנציאל NBA.
למה לא: טוב, הוא צעיר, בלי שום נסיון אירופי ברמות הגבוהות (כיכב במכללת טנסי ושיחק עונה אחת בקולוסוס רודוס הקטנה מיוון) משחק קצת מפוזר ונוטה לאבד לא מעט כדורים (3.7 למשחק).
שורה תחתונה: אם יש מציאה אמיתית שמסתובבת מתחת לאף של מכבי בדרך להיות הגניבה של השנה, זה כנראה סקוטי הופסון. לחטוף ומהר.
סמול פורוורד – דונטה סמית (29, 2.01) מכבי חיפה. הכוכב הגדול של הירוקים העונה, שעושה הכל על המגרש עם 16 נק', 5.2 אס' ו-5 ריב' למשחק.
למה כן: מאמנו בראד גרינברג טוען שהוא השחקן הכי טוב כרגע מחוץ ל-NBA. זו כנראה הגזמה, אבל דונטה הוא אכן החבילה המושלת. אול אראונד פלייר כמו פעם, שיכול לעשות הכל. יש לו נסיון NBA וגם נסיון בכלל – אחרי שכיכב בבולגריה, אוסטרליה, ונצואלה, פורטו ריקו ומקסיקו וזכה שם בשלל תארים. סמית קשוח, אוהב לקחת אחריות ויכול לשמש כמנהיג על המגרש. יושב בעיקרון על המשבצת של דווין סמית, אבל יכול בקלות גם לשחק כסקנד גארד גבוה, כפי שהוא עושה לא מעט העונה בחיפה.
למה לא: קודם כל, הוא חתום לעונה נוספת בחיפה – שבטח לא תרצה לוותר עליו בקלות, אם בכלל. אם מסתכלים על כל חלקי הפאזל, ייתכן ומכבי תרצה להשקיע דווקא בזר בעמדה 2 או 4, היות ויש לה את דווין סמית בסמול פורוורד. אבל במבט ספציפי על דונטה סמית – אין באמת סיבה טובה לא להביא אותו.
שורה תחתונה: אם לא הופסון – יכול להיות יופי של החתמה. שחקן נהדר.
פאוור פורוורד – פאט קלאת'ס (27, 2.08) מכבי חיפה. אולי ההפתעה המרעננת של העונה. גבוה שמוביל כדור וצולף שלשות, עם עונת פריצה נהדרת של 16 נק', 9.2 ריב' ו-2.1 אס' למשחק.
למה כן: נדירים המקרים בהם קבוצה ישראלית שהיא לא מכבי ת"א, מצליחה להביא גבוה ורסטילי שכזה, שהתגלגל עד כה מתחת לרדאר של המועדונים הגדולים. ואיזו גניבה השיגה חיפה העונה. קלאת'ס נשלף מהפוסטר של פנאתינייקוס כדי לחולל פלאים בכרמל. כתבתי עליו לא מעט בטורים השונים כאן – ואומר זאת שוב. קלאטס חכם, מוביל כדור כמו גארד, קולע שלשות באחוזים לא רעים, שואב ריבאונדים (כולל לא מעט בהתקפה) ומסיים מתפרצות נהדר. שנים שמכבי מחפשת שחקן בעמדה 4 עם קליעה מבחוץ (כולל הנסיון הכושל עם מצ'באן). הנה פתרון ראוי.
למה לא: כמו יתר החברים ברשימה כאן – קלאת'ס חסר נסיון יורוליג אמיתי. בניגוד לאחיו הצעיר ניק, שחווה את הרמות הגבוהות עם פנאתינייקוס של אובראדוביץ' במשך 3 שנים, פאט נותן רק עכשיו את עונת הפריצה האמיתית שלו.
שורה תחתונה: נותן את כל מה שליאור אליהו לא נותן ביורוליג – קליעה מבחוץ, הגנה וריבאונד. וכל זה בחצי מחיר.
פאוור פורוורד – ג'וליאן רייט (25, 2.03) מכבי ראשל"צ. הכוכב הגדול של ראשון העונה, שמהווה את הברומטר של הכתומים עם 16.3 נק', 9.3 ריב' ו- 2 אס' למשחק.
למה כן: האמת, לא ברור איך רייט נחת בראשל"צ מלכתחילה. פוטנציאל ענק שנבחר במקום ה-13 בדראפט של 2007 ושיחק במשך 4 עונות ב-NBA במדי ניו אורלינס וטורונטו. אם דיברנו על כך שקלאת'ס חסר נסיון ברמות הגבוהות – הנה שחקן עם רזומה הפוך. עושה דברים נפלאים העונה בעיר היין ואם מכבי הביאה בקיץ שעבר את ניק קיינר מדלי ב-850 אלף דולר לעונה וקיבלה בעיקר קדחת, הרי שרייט עשוי להגיע בחצי מהסכום ולתרום הרבה הרבה יותר.
למה לא: אם דיברנו על שחקן בעמדה 4 עם קליעה טובה מבחוץ, הרי שבניגוד לקלאת'ס רייט מיעט לזרוק מחוץ לקשת העונה וכשעשה זאת, פגע ב-20% בלבד (3-15). הוא גם קלע עונשין בינוני (51%).
שורה תחתונה: אם לא קלאת'ס – רייט עשוי להיות חיזוק מצוין במחיר משתלם לעמדה 4. עשוי להשלים קו קדמי אתלטי במיוחד לצד שון ג'יימס (ואולי גם אלכס טיוס).
*
בעמדת הסנטר נשקלו האופציות של פרנק האסל מחולון (מיסטר דאבל דאבל עם ממוצעים של 18.4 נק' ו-14.1 ריב') ודרק קארקטר מבני הרצליה (12 נק' ו-7.5 ריב') אבל הם לא עברו את הסינון. האסל (2.03) קצת נמוך מדי בכדי להיות סנטר יורוליג לגיטימי וקארקטר נראה קצת לא בשל לרמות האלה.
*
כעת, נותר רק לראות אם מכבי אכן תלך על אחת האופציות המקומיות, בכדי לנסות ולהשיג הימור בטוח במחיר סביר, ואם כן – על מי היא תלך. הטלפונים כבר מצלצלים.