עשו את המכה: עשרת הרגעים הכי גדולים שהיו השבוע ברשת

אוקיי, אז חזרתי עם המדור הזה, ה"ראוטר" (שם מצחיק, אתם חייבים להודות. טוב, לא מצחיק. אידיוטי? יאללה, סגרנו על אידיוטי) – שאגב, אם לא שמתם לב, אני גם מביא את המיטב ממנו ב"חדשות הספורט" בכל יום שלישי (כמעט).

אז בפעמים הקודמות ניסיתי כאן איזה פורמט שלא כל כך אהבתם. אמרתם שהוא עמוס מדי, והוא באמת היה. אח"כ ניסיתי כמה פעמים להגיש "ספיישל" (זוכרים? הטראש טוק של גיא פניני או ה-30 אלף נקודות של קובי ברייאנט?).

עכשיו, אחרי הפסקה קצרה של המדור (בעיקר כי הייתי קצת חולה, אבל אל רק), הוא חוזר עכשיו בפורמט אחר, דליל יותר, אבל בתקווה קריא ומהנה יותר. אתם מוזמנים כמובן להגיד לי מה אתם חושבים בתגובות.

ובגלל שזה פורמט פשוט, אני אפילו לא אטרח להסביר אותו. אתם תבינו לבד מיד.

10. אגב קובי, אז אתם יודעים כבר שהוא פתח ממש לאחרונה חשבון טוויטר. לא יודעים? עכשיו כן. והנה לינק אליו. אז זה באמת מרגש, אבל כבר קצת חדשות-ישנות. בכל זאת, הוא הספיק לצייץ 60 פעם (נכון לכתיבת שורות אלה). אבל מרגש לא פחות, וחדש בהרבה, זו העובדה שמריה שראפובה הצטרפה לרשת החברתית גם היא, ונכון לעכשיו צייצה כבר פעמיים שלמות! ואם עד היום לא עשיתם לעצמכם מנהג לבדוק מה קורה בטוויטר מדי פעם, אז עכשיו זה הצ'אנס שלכם. פשוט כי בטח יש לה מלא דברים מעניינים לומר.

10ב. ונכון שאתם מכירים את זה שאנשים אומרים על נשים כמו שראפובה שהן "ממתק לעיניים"? אז הנה משמעות אחרת לזה.

9. נמשיך לרגע ב"מכירים את זה ש..." – אז מכירים את זה שהורים עושים פדיחות באינטרנט? שהם כותבים הודעות מוזרות בפייסבוק, ואז בסוף גם חותמים "אמא"? אז אמא של דונובן מקנאב, אחד הקוורטרבקים הטובים בשנים האחרונות ב-NFL, לקחה את זה רחוק מאוד וסיפקה חתיכת פצצת מבוכה. כאן היא מקדישה לו שיר ביוטיוב, ובאמת – מזל שזה קרה אחרי שהוא פרש מפוטבול...

9ב. ובכלל, מתברר שאמא של דונובן, שמכנה את עצמה "מאמא מקנאב", מנהלת בלוג תחת הסלוגן "הספורטס-מאם המועדפת של אמריקה". מביך, כבר אמרנו?

8. למייק טייסון יש לא מעט ניסיון מול המסך, ואחרי שהעלה גם מופע-יחיד בברודוויי, הוא מגיע למקום שהוא מבין בו, כי הוא רכש בו ניסיון עוד הרבה לפני שפצח בקריירה הטלוויזיונית שלו. אז מה אתם אומרים, איזה תפקיד הוא ישחק ב"חוק וסדר"? תנו לי לעזור לכם: לא התובע המחוזי.

7. נשאר עוד רגע בקטגוריית "לשעבר אלופי עולם באגרוף". כי אם יש מתאגרף שנולד כדי להופיע מול המצלמה זה מוחמד עלי. אז קבלו את הסרטון הזה, שפתאום צץ ברשת: השנה היא 1974, ועלי משתתף במתיחה בה הוא מפתיע ילדים קטנים, ואז מתחרה מולם בהורדות ידיים. אבל זה כל כך מקסים וחמוד, אז למה בכלל לדבר? פשוט תראו.

6. זוכרים את טים טיבו? הקוורטרבק הדתי שלא ממש מסוגל למסור אבל איכשהו הוביל את דנבר בשנה שעברה לסיבוב השני של הפלייאוף? כן, כן, אותו סיבוב בדיוק שאותה דנבר, עם ה-QB האגדי פייטון מאנינג, עפה בו גם השנה? נתון שבהחלט עוזר לטיבו להרגיש טוב יורת עם עצמו, אחרי שנה שלמה על הספסל של הג'טס האומללים. עוד אחד שלא פספס את העניין הזה הוא אחיו של טים, שנכנס בפייטון בטוויטר. לא מאוד נוצרי מצידו הייתי אומר.

5. והנה משהו שאולי קצת יבאס את טיבו: יש לו יורש. בדיוק בזמן הזה בשנה שעברה, כשטיבו ודנבר הדהימו את כולם ועברו את פיטסבורג בסיבוב הראשון בפלייאוף, שגעון הטיבו היה בשיאו. ה"טיבו-מאניה". והרכיב המרכזי בה היה ה"טיבו-אינג", חגיגת הטאצ'דאון הנוצרית של הבחור. מליוני בני אדם חיקו את התנועה והעלו לרשת סרטונים או תמונות של עצמם מבצעים אותה, כולל כמה אנשים מפורסמים.

אז עכשיו קם יורש לתופעה. האחראי: קולין קייפרניק, ה-QB של סן פרנסיסקוף שכמו טיבו, מסוגל לרוץ ל-TD בעצמו. במשחק מול גרין ביי הוא רץ לעוד שניים כאלה, ואחריהם הפליא בתנועת ניצחון חדשה בה הוא כאילו מנשק את השריר של ידו הימנית. כמו באדי בילדר כזה? גולשי האינטרנט זיהו את הפוטנציאל ובתוך שעות הציפו את הטוויטר עם תמונות עצמיות כשהם מבצעים את אותה התנועה. טיבו הוא כבר היסטוריה, כמעט כמו ישו.

4. אגב, לפני רגע הזכרנו את פייטון מאנינג, שהודח בפלייאוף בשלב מאוד מוקדם, מה ששוב עורר את הדיון לגבי גדולתו. בוויכוח הזה יש אנשים שמעזים לטעון שאחיו, איליי מאנינג, טוב יותר, כי יש לו שתי אליפויות ולאחיו הגדול, פייטון רק אחת. היום ב"חדשות הספורט" ביקשתי ממאיה רונן שתכריע מי מהשניים טוב יותר, אבל לא בפוטבול (כי זה ברור)... אלא בדבר האחר ששניהם מצטיינים בו: דאחקות.
לאורך השנים השניים השתתפו בהרבה פרסומות ומערכונים. שניהם גם היו חלק ממערכונים בתכנית "סאטרדיי נייט לייב". אז הנה שני המערכונים שלהם, אתם מוזמנים לעזור לנו להכריע: מיהו האח הבכיר לבית מאנינג?

* המערכון של איליי נגד אחים גדולים:

*  והמערכון של פייטון, בעיקר נגד ילדי קטנים...

ואם לא הצלחתם להכריע, הפארודיה הזו על "הזדמנות שנייה" של סנדרה בולוק – שזה סרט פוטבול – תטה את הכף לטובת פייטון. שזה, אגב, מה שצריכה להיות התשובה שלכם גם לגבי הפוטבול.

3. אוקיי, אז אני כבר יכול לומר שזה נהיה טרנד: שחקני NBA קופצים ליציע כדי להציל כדור, וכשהם פוגעים באוהד מסויים את מתנצלים בצורה של ליטוף (אם זה ילד), כיף (אם זה בחור) ונשיקה (במקרה של בחורות, בכל הגילאים). האחרון שראינו עושה את זה הוא מטה וורלד פיס.

והוא מצטרף לתמונות דומות של ג'ייסון טרי ושל קווין דוראנט. ואני מחכה עכשיו לשחקן ה-NBA הרווק שיקפוץ בכוונה, סתם ככה, על בחורה בקהל, רק כדי שיהיה לו תירוץ לנשק אותה. יש מתנדבים?

2. שמענו שזה אמור לקרות, ועכשיו זה נחתם סופית. אז מי הספורטאי שנייקי משלמת לו הכי הרבה כסף? לברון ג'יימס? רוג'ר פדרר? כריסטיאנו רונאלדו? טייגר וודס אולי? לא ולא ולא ולא. ובכן, הוא כן שחקן גולף, אבל הוא לא טייגר. לבחור הצעיר קוראים רורי מקלרוי, הוא חתם על חוזה של 200 מליון דולר עם נייקי, והוא גם החבר של קרולין ווז'ניאקי. יש אנשים שהולך להם.

2ב. עם זאת, בפרסומת של נייקי, לצד טייגר, הכבוד עדיין הולך לבחור הוותיק יותר.

ואגב, הפרסומת הזו לגמרי מזכירה את הפרסומות הקלאסיות של מייקל ג'ורדן ולארי בירד למקדונלדס. גניבה ספרותית!



1. במקום הראשון שמתי השבוע את סרטון שבטח כבר ראיתם. ואם לא, אז שמעתם עליו. הוא לא מצחיק או משעשע, לא דבילי ולא סתם מרומם נפש. הוא מדבר על משהו שהוא בדיוק הפוך מכל הדברים האלה. כי בסרטון בלינק הזה, תראו את אופרה ווינפרי מספרת איך היא אירגנה את הראיון החשאי עם לאנס ארמסטונג, בו הוא כביכול התוודה בפניה על שהשתמש בחומרים אסורים.

מה שבכל זאת גרם לי לחשוב שהקליפ הבא הוא בעצם סיום הרבה יותר ראוי: