מכבי כן הייתה שם: על ההפסד של ראשל"צ והמשפחה בהפועל
אפקט מכבי? אולי. ובכל זאת, לכתומים של אפי בירנבוים יש גם מה לקחת מהתבוסה להפועל. האדומים, מצדם, נראים כמו חבורה מלוכדת. ומהיציע שלהם זה מרגיש כמו רעידת אדמה
1. זה היה אחד מאותם ימים עבור הכתומים מראשון לציון, כזה שאי אפשר להסביר. כשהוא נגמר אתה רוצה שיהיה כבר מחרתיים, רק כדי להתרחק ממנו קצת. הקבוצה של אפי הגיעה מבושמת מההצגה בנוקיה ונתנה משחק שהוא ראי של שבוע שעבר. כלומר, הכל אותו דבר, רק הפוך. כמה הפוך זה באמת היה? הפנו את השאלה לניצן חנוכי, שקלע סל שדה ב-32 דקות, 4 איבודים, אסיסט בודד ומינוס 30 כשהוא על המגרש (לעומת פלוס 15 בשבוע שעבר). גם אדריאן יוטר הוא עד מפתח, עם משחק באמת איום ונורא, 1 מ-4 מהשדה ב-32 דקות (ב-3 המשחקים הקודמים זרק 12 פעמים בממוצע) 33% מהעונשין ו-5 איבודים ומינוס 21 כשהוא על המגרש. ראשון אמנם קלעה ב-51% מ-2 אבל אפשרה להפועל לקלוע ב-62%, וגם לקחת 10 זריקות יותר. תוסיפו לזה 19 איבודים, רק 9 אסיסטים ו-40% מהעונשין, ותקבלו סוג של הסבר סטטיסטי למשהו שהשתיקה יפה לו.
2. ובכל זאת, אקדח לרכה, איך מסבירים רבע של 22-6 (אין אוהד הפועל שלא נזכר ב-6 הנקודות של מכבי בדרבי של 2004) ומחצית של 41-15? אם מוכרחים, אפשר לומר שאדלשטיין הכין את הקבוצה שלו נפלא, ההגנה עבדה בצורה מושלמת ונקייה, סטיט נדבק לבן דוד ולא נתן לו לנשום, יוטר קיבל דאבל אפ כמעט בכל פוזשן ושכח להוציא את הכדור החוצה. שכח? התחיל לקבל טריפל טים ולאבד. כשכבר כן הוציא את הכדור לבן דוד, חנוכי וסולומון, אבל הם יכלו לקלוע טוב יותר מ-3 מ-10 מהשלוש, כשהם פנויים לגמרי. לאחרים שום דבר לא נכנס, לא מרחוק, לא מקרוב, לא מהצד. ראשון באמת החטיאה המון. גם זריקות פנויות ממש מתחת לסל. אבל האמת היא שהפועל ת"א הייתה חדה פי כמה, שמרה כמו מפלצת, ובעיקר רצתה נורא. ראו את זה בכל תנועה.
3. לזאריק ג'ונס מאוד מוכשר, אבל הגארד שלא שיחק בשבוע שעבר נראה לא מחובר ופגע במשחק הקבוצתי של ראשון. בכלל, ראינו הרבה פחות מסירות בהתקפה של הכתומים. כשהקבוצתיות קצת חזרה ברבע האחרון, המצב השתפר מאוד.
4. אז יש דבר כזה אפקט מכבי? אתמול אמרתי שאין למשחק הזה קשר לצהובים, אבל קשה לעמוד מאחורי זה עכשיו. הבשורות הטובות היחידות מבחינת ראשון בהקשר הזה הן שזה עבר. היה רע, ונגמר. עכשיו אפי צריך להיזהר מאפקט הפועל ולחזור מהר לנצח (וזה לא יהיה קל נגד ברק נתניה בשבוע הבא, הבלתי מנוצחת היחידה בליגה).
5. ובכל זאת, מה יכולה ראשון לקחת מהמשחק הזה? את המחצית השנייה בה ניצחה 48-39, את העובדה שהמשחק הלוהט הזה נשאר חם ותחרותי גם כשההפרש עמד על 20 פלוס. ראשון נלחמה, זה בקלות יכול היה להיגמר ב-30 הפרש. אז אופי יש, גם ביום שחור וזה חשוב. עוד קצת אור? כן, אבל לא סולומון, אלא שון דאוסן, שהראה ניצוצות של משהו מבטיח במחצית השנייה וסיים עם 11 ב-5 מ-5 משתי נקודות. אבל באמת שזהו.
6. יונתן שולדברנד זה דבר מופלא. כמה חן בתנועה, כמה אצילות עם ה-2.04 שלו ואיזו יד רכה (15 נק' ב-75% מ-2). נכון שאין לו כל כך גב לסל, ובכל זאת כששמים עליו שחקן נמוך הוא ישים את זה גם מהצבע. אפשר להגיד שהוא מזכיר את ראשיד וואלאס? שידברנד.
7. חידת הגיון: איך מובילים כמעט 40 הפרש במשחק אבל מסיימים אותו עם 4 נסיונות בלבד ל-3?
8. "אנחנו לא עובדים על תרגילים אלא בעיקר על עקרונות", גילה ארז אדלשטיין את הסוד של הפועל בסיום המשחק. זה נשמע נכון. אף אחד שם לא ניסה אמש לעשות דברים לבד, או דברים שהוא לא יודע – יש קבוצה בהפועל. אלן וקרטיס יעילים מאוד ומשקיעים בהגנה. סטיט עושה הכל ופשוט אימלל את הרכזים של ראשון, גל איתן מוציא מעצמו את המקסימום, עדיין מתקשה לעיתים בהובלת הכדור אבל מוצא לאט לאט את מקומו בליגה הבכירה והוא יופי של קלף משנה קצב מהספסל ושאר הישראלים ממשיכים להוכיח את עצמם (41 נקודות אמש).
9. לעמוד משחק שלם ביציע של הפועל, גם בתור אוהד ניטראלי, זו אכן חוויה. 300 איש שהשתלטו על אולם של 2,000. ברגעי שיא היציע פשוט רועד לך מתחת לרגליים (לדוגמה: אחרי הדאנק העצום של יותם שירן. משפט מוזר, קצת: "דאנק עצום של יותם שירן"). במהלך טיים אאוטים חישבתי דרכי וזמני מילוט אם וכאשר הטריבונה תיכנע. גם הקהל של ראשון לא פראייר, אף אחד לא עזב לפני הזמן ויש להם גרעין קשה ועקשן שלא מוותר.
10. ואחרי שנגמר, הקהל של הפועל כמו תמיד לא הולך לשום מקום. השחקנים נשארים על המגרש, מודים לאוהדים, כמעט עולים ליציע. השירה ממשיכה דקות ארוכות ואווירה של משפחה באוויר.
11. בדרך החוצה אני עובר ליד שלט דיגיטלי על הפרקט: "המשרד לאזרחים ותיקים קובע, הספורט מאריך את החיים". לפחות אתמול, 300 אדומים שרופים ומאושרים ביציע היו חותמים על זה בעיניים עצומות, רק שבינתיים הם מתרכזים בלחיות את הרגע.