"אני לא חושב על כישלון, זה רק יפריע. יכול להיות הטוב מכולם"

כמה פעמים כבר שמעתם על כך שאלכס שטילוב הוא התקווה של ישראל למדליה במשחקים האולימפיים בלונדון? הרבה? תחשבו כמה פעמים הוא שמע את זה. בעוד שבועיים תיפתח אולימפיאדת הקיץ ה-30 במספר בלונדון, כאשר עבור המתעמל בן ה-25 מדובר ברגע השיא בקריירה, רגע לו חיכה ארבע שנים שלמות, מאז אותה מעידה בגמר תרגיל הקרקע במשחקים האולימפיים בבייג'ין. לפני ששטילוב יוצא ללונדון הגענו אליו כדי לברר מה מראה מד הלחץ באולם ההתעמלות בהדר יוסף.

שיווי המשקל של שטילוב הוא מדהים, במיוחד כשזה מתלווה ל-183 סנטימטרים של שרירים. והעובדה הזו, בשילוב של הרבה אומץ וכישרון, זו הסיבה שאנחנו רואים את שטילוב מתעופף בכל תחרות ולא עוצר את עצמו. אז מה בדיוק ההבדל בינו לבין המתעמלים האחרים שנמצאים בטופ העולמי, אותם מתעמלים שינסו לנצח אותו בלונדון. "יש הרבה מתעמלים שעושים דברים יפים באימונים, אבל בתחרות הם נרתעים. אני מאמין שאם אני מבצע תרגיל נקי ובלי שגיאות, זה ייראה יותר מרשים מכל מתעמל אחר".
 
אבל מסתבר שליריבים כן יש יתרון מסוים על שטילוב, וכמה "מפתיע" זה מגיע מכיוון המעטפת. "בעיקרון יש לי את כל התנאים להצליח, יש לי כאן אולם טוב מאוד ויש מכשירים טובים, אבל חסרה לי המסגרת. כל המתעמלים האחרים מתאמנים עם הנבחרת שלהם כל הזמן, יש מלון וחדרי אוכל, זה דבר שאין לי כאן בארץ. אחרי אימון בוקר אני צריך לחזור הביתה, לאכול, לנוח ולחזור לאימון בערב. זה לא פשוט".

כשמסתכלים על רשימת ההישגים של אלכס שטילוב בשנתיים האחרונות זה כבר נראה ברור מאליו שהוא הפייבוריט הכי גדול שלנו, אולי אחרי לי קורזיץ בגלישה, לקחת מדליה אולימפית. שטילוב זכה בשנה האחרונה במדליות ארד באליפות העולם בטוקיו ובאליפות אירופה במונפלייה. יש לו גם מדליות כסף וארד מאליפויות אירופה בברלין (2011) ומילאנו  (2009) ועוד ארד מאליפות העולם בלונדון ב-2009. ובכן, בעוד 15 ימים בדיוק, שבועיים ויום לאחר טקס הפתיחה יגיע הרגע הגורלי הראשון וייתכן שגם האחרון במשחקים האולימפיים, כאשר הישראלי יעלה על המזרן באולם ה-02 המפורסם בבירת בריטניה במטרה לסמן "וי" על השלב הראשון ולהעפיל לגמר אולימפי בתרגיל הקרקע בהתעמלות מכשירים, בפעם השניה בקריירה.

אבל מה עובר עכשיו בראש? ויותר חשוב מה יעבור אם ייכשל? "אני משתדל לא לחשוב על כישלון", מספר שטילוב, "אני מקווה שאחרי האולימפיאדה לא יצעקו לי 'נו, מה קרה. הלו'. אני לא חושב על זה, למה לי". על הציפיות ממנו הוא מספר: "אני מבין את זה. אני חי ומכיר את הציבור, בכל זאת הבאתי לא מעט הישגים בשנים האחרונות בהם מדליות באליפויות העולם ובאליפויות אירופה. זה טבעי שמצפים ממני לזכות במדליה".

מנקודת מבט מרוחקת אפשר להסתכל על האמירות הללו של שטילוב כשחצנות, אבל למעשה ככל שמתקרבים כך זה נראה תרגיל פסיכולוגי קטן - "תחשוב חיובי, יהיה חיובי". ואם באמת חושבים כך, אז מוכרחים לשאול לגבי העתיד של שטילוב. "אני מאמין שיש לי לפחות ארבע שנים נוספות בטופ העולמי. אחר כך אני ארצה לפתוח אולם התעמלות משלי, שבו אוכל לקדם את הענף ולחנך ילדים לאהוב את הספורט הזה", מספר שטילוב, כשבעיניו אפשר לראות סוג של חזון. חזון, שגם הוא יודע שהצעד הראשון להגשמתו מתחיל כבר בשבת של ה-28 ביולי. העפלה לגמר האולימפי, תעלה את הציפיות מאלכס שטילוב, אבל תוריד את הלחץ וזה באמת הכי חשוב.