כל אחת מארבע הקבוצות שהתייצבה לפיינל פור אמש בהיכל נוקיה עשתה זאת בצדק לאחר עונה נהדרת. לכל מועדון הייתה רמת תיאום וגיבוש יפה שנבעה מבחירת הסגלים ואילוצי התקציב. מכבי תל אביב הצליחה לשמור על הרמה הגבוהה ואילו באשדוד הפגינו רעב ונחישות, מה שהספיק לשתיהן כדי להעפיל לגמר ביום חמישי.
- חמישי, 21:00, גמר הפיינל פור בשידור ישיר באתר: מכבי ת"א מול הפועל חולון
לכאורה, הפועל חולון צריכה להיות מאוכזבת מהתבוסה אמש בהיכל נוקיה, אך היא יכולה בהחלט להיות גאה בתהליך שעברה במהלך העונה. בוודאי בהשוואה למה שעברה אשתקד. הניהול החולוני היה שקול ומקצועי, הזרים הפגינו יציבות והישראלים היו דומיננטיים. אבל לנצח את מכבי תל אביב בהיכל נוקיה זה כבר סיפור אחר. כולם יודעים שזה יותר תלוי במכבי מאשר ביריבה.
מי שאכן לא יכולה להיות מרוצה מההפסד אמש היא מכבי ראשל"צ. בשנה שעברה ההעפלה של הכתומים לפיינל פור הייתה סוג של הפתעה, אבל השנה היא הייתה פייבוריטית. אולם, ברגע המכריע אמש בהיכל היא כשלה. בין אם מדובר בפציעות, עייפות ובכושר הפחות טוב שהיא הפגינה במחצית השניה של העונה. לטעמי, שחקני ראשל"צ לא היו מספיק רעבים. לא היה להם מספיק "רוע" ו"שיניים חשופות" כפי שהציגו מאיר טפירו, עופר ברקוביץ' ודניאל גור אריה.
למרות הפיינל פור שנועד לקזז את היתרון של מכבי, האליפות עדיין תלויה בצהובים. את מכבי אפשר לנצח כאשר תופסים אותה בשנת מעבר ולא מוכנה. למשל, את סימני אובדן האליפות ב-2010, אפשר היה לראות כבר באותה סדרה דרמטית מול בני השרון, שסיימה אז את הליגה המקום השמיני.
כלומר, כדי לקחת אליפות ממכבי אתה צריך להיות בשיא היכולת ולמצוא את מכבי במצב שביר, דבר שכרגע לא נראה. בכל מקרה, הבעיה האמיתית בענף הכדורסל אצלנו לא טמונה במבנה הליגה אלא באופן שבו מתאמנים, דרגות הקושי והמאמץ ושאר ירקות שאנחנו כבר מכירים. אגב, לדעתי אנשי חולון וראשל"צ ואוהדי שתי הקבוצות היו הרבה יותר מאושרים אם היה משחק שני ואם הוא היה נערך בביתם. את הנוק-אאוט אפשר להשאיר לגביע המדינה. אשדוד ומכבי ת"א? בהצלחה לשתיהן ביום חמישי.