ידביקו את צסק"א? סופו וקוסטה פרוביץ'
הטופ 16 אמור להביא איתו משהו קצת שונה ליורוליג. אחרי שלב בתים שכולל לא מעט קבוצות חלשות, והרבה משחקים שנגמרים בהפרשים גדולים, הציפיה היא שעכשיו פערי הרמות יהיו קטנים יותר, הקרבות יהיו איכותיים יותר והמשחקים יהיו צמודים יותר. בגדול, זה לא תמיד נכון. אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על הבעיות. כי בערב של משחק בין מכבי תל אביב לברצלונה, התחושה שהמאני טיים הוא עכשיו לא יכולה להיות חזקה יותר בזמן הזה של השנה.
והקרב הזה, בין שתיים מהקבוצות הכי טובות ביבשת, עשה לנו חשק לראות מהם בעצם יחסי הכוחות נכון לעכשיו ביורוליג. ומהחשק הזה נולד, כמובן, דירוג, שהדגש העיקרי בו הוא: לאן הקבוצה יכולה להגיע. במילים אחרות, למי יש הכי הרבה סיכוי, לדעתנו, לסיים את השנה הזו כאלופת אירופה (ועוד הסבר אחד, סעיף ה"טופ 5" שתיכף תתקלו בו אומר את הדבר הבא: במשחק של שתי דקות, שמתחיל מ-0:0, מול קבוצת החייזרים מספייס ג'אם, מי החמישיה שהקבוצה הזו צריכה לשים על הפרקט).
10. שתי טורקיות במחיר אחת
פנרבחצ'ה-אולקר (מאמן: נבן ספאחיה)
מאזן העונה ביורוליג: 5-7
בקצרה: 7 מ-12 המשחקים שלה נגמרו בהפרש 6 ומטה, ובשניים מהמשחקים האחרים הם ניצחו ב-16 (את אולימפיאקוס) ו-20 (נאנסי). מאז ה-2:0 בפתיחת העונה, הם על 3:7 ועם שבעה שחקנים שקולעים בין 6 ל-11 נקודות, זו קבוצה שלא פשוט להתכונן אליה. הפיינל פור השנה באיסטנבול, אז המוטיבציה ברורה.
אנדולו אפס (אופוק סאריצ'ה)
מאזן העונה ביורוליג: 6-6
בקצרה: פתחה את העונה עם 3:5, אבל מאז הובסה בת"א, הפסידה לריאל, התקשתה לפני שניצחה בבית את גלא בדרבי והושפלה מול צסק"א. בין לבין איבדה את איליאסובה המעולה, שחזר ל-NBA. מה שמבהיר בדיוק את המקום שלה בין סדרי הכוחות: יותר טובה מהחלשות והבינוניות, לא יכולה להתמודד עם העילית. קבוצה ארוכה עם לא מעט שחקנים איכותיים, אבל תלויה יותר מדי בסאשה וויאצ'יץ' וקולעת רע.
9. בילבאו (פוטיוס קציקאריס)
מאזן העונה ביורוליג: 6-6
בקצרה: ניצחה בדו-קרב ספרדי את קאחה לבוראל במחזור האחרון של שלב הבתים, הדיחה אותה והמשיכה הלאה. וקאחה זו קבוצה ששייכת לדירוג הזה. פישר ובאניץ' מרכיבים קו קדמי שיכול להתמודד עם הטובים ביותר, הארוול, גרימאו מומברו וראול לופס הם הליבה המקומית המנוסה, ויחד עם חבורת גארדים חדורי בטחון כמו ואסילידיס, בלומס וארון ג'קסון יש כאן רוטציה של 9 שחקנים בכירים שתמיד מאמינים שהם יכולים לנצח. בטח כשהם מארחים מול אחד הקהלים הטובים באירופה.
8. אולימפיאקוס (דושאן איבקוביץ')
מאזן העונה ביורוליג: 5-6
בקצרה: פתחה רע, אבל ניצחה 5 מ-6 משחקיה האחרונים בשלב הבתים והשתחלה לטופ 16 בעיקר בזכות התקפה שמייצרת מאז 84 נקודות למשחק. אבל בלי תאודוסיץ' הנפלא, שעזב הקיץ, זו הקבוצה של ספאנוליס, שאם היו מודדים USAGE RATE ("מדד שימושיות") ביורוליג הוא היה כנראה מוביל את הליגה. כי הכל עובר דרכו. עם 10.6 זריקות שדה למשחק, 7 זריקות עונשין, 4.6 אסיסטים, 3.7 איבודים ו-5.9 עבירות שהוא סוחט למשחק, זה אומר שלפחות 25 פוזשנים נגמרים אצלו כל ערב. ובגלל שזה ספאנוליס ולא לברון ג'יימס, לאולימפיאקוס אין באמת סיכוי העונה.
7. קאזאן (מאמן: יבגני פשוטין)
מאזן העונה ביורוליג: 3:9
בקצרה: הרוסים שפתחו לא טוב את הליגה המקומית (3:3), נותנים עד כה עונת יורוליג מצויינת. את השלב הראשון סיימה מחזיקת היורוקאפ במקום השלישי של בית ד' (אחרי ברצלונה וסיינה) עם מאזן 3:7. גם את שלב הטופ 16 הטטארים פתחו מצויין עם ניצחון בית על פנר וניצחון חוץ גדול על אלופת אירופה פנאתינייקוס (סה"כ ניצחו 8 מ-9 המשחקים האחרונים שלהם במפעל). ליבגני פשוטין יש סגל טוב שמשלב בין צעירים לוותיקים וכולל בין היתר את לין גריר, ליידי טרל, הנרי דומרקאנט ולאחרונה הצטרף גם הסלובני הוותיק בוסטיאן נכבאר. לא מן הנמנע שקאזאן תפגוש את מכבי בהצלבה.
6. סיינה (סימונה פיאניג'יאני)
מאזן העונה ביורוליג: 2-10
טופ 5: מקאלב, קאוקינאס/ראקוצ'ביץ', דייויד מוס, סטונרוק, אנדרסן.
בקצרה: יש קו נטוי בשורה למעלה כי קאוקינאס לא כשיר במיוחד העונה. מעבר לכך, סיינה כאן גם בזכות הניצחון האדיר במדריד, אבל ממש לא רק. כי סיינה שוב מפתיעה. כמו תמיד בשנים האחרונות, היא שומרת מצוינת, לוחצת, מחויבת למשחק קבוצתי מאוד בהתקפה, נותנת מה שיש לה בשביל המאמן. אמנם לוקה באגרסיביות בצבע, וכנראה שכמו תמיד היא תיפול בהמשך לקבוצה עם יותר כוכבים נוצצים, אבל אם להסתמך על איך שהיא נראתה בספרד, ועל חבורה גדולה של שחקנים משלימים ברמה גבוהה (זיסיס, לאברינוביץ' ועוד) – חייבים לקחת אותה בחשבון. ככה זה כשיש לך את הגארד הכי טוב באירופה.
5. ריאל מדריד (פאבלו לאסו)
מאזן העונה ביורוליג: 3-9
טופ 5: רודריגס, יול, סינגלר, מירוטיץ', טומיץ'.
בקצרה: אמנם נפרדה מפרננדס ומאיבקה, אבל עדיין מדובר אולי בקבוצה הכי אתלטית וארוכה (גבוהה, זאת אומרת) ביורוליג. והיא מנצלת את היתרונות האלה עם משחק התקפי שכולל המון תנועה, של הכדור בלעדיו, ודומיננטיות בריבאונד. החסרונות הבולטים הם אלה שכבר ראינו העונה: מאמן שחייב עוד להוכיח את עצמו ורכות בצבע. אבל עם התוספת של סינגלר, וכשאנשים כמו קארול, פוצ'יוס וסוארס משלימים את הרוטציה הבכירה, אל תתפלאו לראות אותה ב-4 האחרונות.
4. פנאתינייקוס (ז'ליקו אוברדוביץ')
מאזן העונה ביורוליג: 4-8
טופ 5: דיאמנטידיס, קלאת'יס, סאטו, סטיבן סמית', באטיסט.
בקצרה: בגמר האחרון לא ספרה את מכבי, המצוינת, בדרך לאליפות אירופה. וזו הרי קבוצה שלא יודעת מה זה קיץ של מהפיכות. כבר שנים שכולם יודעים שהיא בנויה על דיאמנטידיס ויכולות ניהול המשחק, ההגנה והקלאץ' שלו, כולם מכירים את התנועה וההתמצאות של באטיסט, וכולם יודעים שלקבוצה הזו יש אובססיה בכל הקשור להוצאה קפדנית לפועל של תכניות משחק דקדקניות. ועדיין, זה עובד. שנה אחרי שנה (למעט כשלון אחד לפני שנתיים). הסגל עצמו נראה פחות נוצץ העונה, אבל יכול להיות שזה בדיוק העניין.
3. מכבי תל אביב (דייויד בלאט)
מאזן העונה ביורוליג: 3-8
טופ 5: מאלט, לנגפורד, סמית', אליהו, סופו.
בקצרה: אולי כי אנחנו מכירים את הסיפור הזה מקרוב זה נראה לנו שמכבי היא הקבוצה הכי מטולטלת העונה מבין קבוצות הצמרת ביורוליג. אבל אי אפשר להתווכח עם זה שאחרי כל מה שעבר עליה מאז תום העונה שעברה, ועם ההתמודדות בשלוש מסגרות, נכון לעכשיו נראה שהיא מרוויחה מכל הבלאגן הזה. הטופ 5 סופר מגוונים ויוצרים בלי סוף בעיות מאץ'-אפ להגנות. סופו הוא יצור יחיד במינו. וכשבלו ופניני, שעולים מהספסל, יכולים לגמור משחקים בקליעות, ועם שחקן פנים איכותי כמו הנדריקס שעולה מהספסל, הצהובים שוב נראים כמו קונטנדרים של ממש.
2. ברצלונה (צ'אבי פסקוואל)
מאזן העונה ביורוליג: 1-10
טופ 5: הוארטס, נבארו, אידסון, לורבק, פרוביץ'.
בקצרה: נכון, הטופ 5 הזה הוא גם החמישיה של הקבוצה הזו, כשכולם בריאים, אבל בהתחשב בכושר בזמן נתון, יכול מאוד להיות שפיט מייקל ופראן ואסקס גם היו מוצאים את עצמם מנסים להתמודד עם המפלצות מ"מאונט מורון". וזה לא נעצר כאן. כי מבחינת תקרת היכולות שלהם, גם אינגליש ונ'דונג יכולים לראות עצמם מועמדים לגיטימיים. אז מה בעצם אנחנו אומרים? שזו הקבוצה עם העומק הכי איכותי ביורוליג. נכון, החסרון בקליעה מבחוץ יכול לפגוע בה בטווח הארוך, ואין לה שני תותחים ברמת NBA מתחת לסל כמו שיש לקבוצה הבאה בדירוג הזה, אבל במשחק שלם, ובטח שעל פני עונה שלמה, העומק של בארסה בצבע עולה על זה של כל קבוצה אחרת במפעל. בנוסף, חואן קרלוס נבארו, גם אם אפשר להתחיל לראות את סימני הגיל, הוא עדיין קילר, ווינר, נשק שרק לברצלונה יש. נשק שיכול להכריע כל משחק, מול כל יריבה, בכל מעמד.
1. צסק"א (יונאס קזלאוסקאס)
מאזן העונה ביורוליג: 0-12
טופ 5: תאודוסיץ', שבד, חריאפה, קירילנקו וקרסטיץ'.
בקצרה: בוא נגיד ככה, שישקאוסקאס לא נמצא בטופ 5 (בזכות יכולת הקליעה ושחרור הכדור של שבד), וזה אפילו לא הדבר השני הכי טוב שאפשר להגיד עליהם. מעבר לאיזון מושלם בין משחק פרימטר למשחק פנים וגיוון אין-סופי, לקבוצה הזו יש חמישיה ראשונה שלא הייתה איכותית כמותה באירופה, אולי מאז מכבי ההיא. ולמרות שהוא סיים רק במקום השלישי במשאל המנהלים המטופש של ליגת ה-NBA בקטגוריית "השחקן הכי טוב שלא משחק בארה"ב" (אחרי יונאס ולנצ'יונאס ונבארו), קירילנקו הוא רמה בפני עצמו ביורוליג. עם 28 נקודות מדד ב-30 דקות משחק, ברור שמדובר בשחקן שלא אמור להיות פה. נשורת שביתה שצסק"א הרוויחה ממנה בענק, ושכנראה תעשה עבורה את ההבדל בין עוד פיינל פור לזכיה נוספת בגביע.
* בשל תקלה קאזאן הושמטה תחילה מהדירוג, אך בעקבות התגובות הזריזות הטעות תוקנה וקאזאן שובצה למקום בו היא תוכננה להיות מראש. זה היתרון של אינטרנט על דפוס...ולא... את סיינה אנחנו עוד לא מעלים כמה מקומות, למרות שיש משהו גם בזה...