1. זה יהיה לא הוגן לשאול מה עובר על ברק נתניה אחרי הפסד מכובד נגד מכבי תל אביב. אבל בכל זאת, הקבוצה התחילה ב-6:0 את העונה, אחר כך רצה 0:4, ועכשיו הפסידה שניים ברצף.
נתניה מתקשה כרגע בגלל מה שאפשר להגדיר "מבחן השחקן הרביעי". לכל קבוצה בליגה יש 3-2 שחקנים טובים עד טובים מאוד, זו לא החוכמה. הנפילה בדרך כלל מגיעה בשחקן הרביעי. קחו את הלייקרס לדוגמה – בשנה שעברה השחקן הרביעי הכי טוב בקבוצה היה למאר אודום. היום זהו ג'וש מקרוברטס (או לשעבר רון ארטסט, לא ברור מה עדיף). בנתניה עד לא מזמן השחקן הרביעי (סטטיסטית) היה כריסטיאן בארנס הנפלא (אחרי בנקס, אוסברי ורנדל). היום זהו כנראה אריק קמפבל.
זו הרעה משמעותית ויקח לנתניה זמן להתגבש מחדש. זה גורם לבנקס לקחת יותר מדי על עצמו, מה שנקרא hero ball. זה בא לידי ביטוי בכמות העבירות שנעשות עליו (7.8 ב-5 המשחקים האחרונים, לעומת 5.1 ב-6 הראשונים) ובכמות זריקות העונשין (39 ב-5 האחרונים, 24 ב-6 שקדמו להם). כשבארנס נפצע הלך לנתניה גם הגבוה האמיתי היחיד שלה (וגם הוא 2.03). נגד מכבי הם עלו עם חמישיה שבה אוסברי והיקס (2.00) מתפקדים כגבוהים והציגו את הגירסה שלהם לסמול בול, רק בקטן, ועוד הובילו בשלב מסוים בנקודות בצבע. נגד מכבי זה לא מספיק והשחקנים נפלו מהרגליים (הפסידו 35-23 ברבעים השני והרביעי).
2. שלשום התעוררתי עם תחושת מועקה מסוימת, שלא לומר מצוקה. חלמתי על פיני גרשון ודן שמיר. הם הציעו לי לאמן את הפועל חולון. אני זוכר שזה לא הפתיע אותי בשום צורה ואף נראה לי טבעי. לא מיהרתי להשיב, ככל הנראה שקלתי הצעות גם מאירופה וזה לא חכם לקבל החלטה תחת לחץ. גרשון הקשה עלי וטען ש"מחר מתחילה העונה ואני צריך מאמן". אני זוכר שהייתי מאוד חשדן, בכל זאת מדובר בפיני גרשון, ובאקט של אסרטיביות יוצאת דופן השבתי שהעובדה שהוא חיכה עד לרגע האחרון אינה אשמתי ושאני מסרב לקבל החלטה תחת לחץ. בסוף הם לקחו מישהו אחר, אבל עכשיו אני קצת מתחרט. הייתי מת לאמן קבוצה כמו חולון ואם פיני או דן קוראים את זה, אז התשובה היא כן. דברו איתי.
ולמה שלא ארצה לאמן קבוצה שיש לה שחקן בטופ 5 בליגה בכל הקטגוריות החשובות? דאנסטון - ראשון ביעילות ובריבאונדים, שני בריבאונד התקפה ושני בחסימות, רוט - ראשון באסיסטים, רביעי בנקודות ישראלים ושלישי במדד היעילות בין הישראלים, לואיס - רביעי בנקודות, שני באחוזים מהעונשין, שני בזריקות עונשין וסאליבן - רביעי באחוזים מהשדה. אגב השחקן הרביעי שלה סטטיסטית הוא רוט. Enough said.
3. חולון ובני השרון זרקו יחד 62 שלשות במשחק שלשום, שלשה אחת פחות משיא הליגה בעשור האחרון. הן גם קלעו די הרבה (24, 38 אחוז, לא רע בכלל). בדקה 14 התוצאה הייתה 33:33, ובשלב הזה נקלעו 11 שלשות. כלומר 50% מהנקודות באו משלוש. זה נחמד ועגול, אבל יכולתי גם לספר שהסל הבא שנקלע ל-33:36 היה גם הוא שלשה. נמנעו מלזרוק מ-3: רוזפלט ובוכבינדר בשרון, דאנסטון וסאליבן בחולון.
הנתון הזה טומן בחובו גם את תואר "לא-מאמין-לך" של המחזור – ארז כץ, עד שלשום 3 מ-21 מהשלוש, הרביץ 3 מ-7. והיום הולדת שלו רק באפריל. בדקתי.
4. דלרוי ג'יימס, ג'ארד מינץ', ג'י ג'י היקסון, אפה יודו, כרמל בוכמן. מהספסל: טרבור בוקר. מאמנים: רועי חגאי או עדי אזולאי – תבחרו. אפשר לבנות קבוצה לא רעה מהשחקנים שביקרו השנה בשרון ועזבו. ועכשיו – קבלו את דימיטריוס אלכסנדר, בן 36, 12.8 ו-5 במריופול האוקריאינית. הוא בטוח יהיה חיזוק טוב רק לא ברור למי מהקבוצות.
5. אשקלון הבינה מי עומדת מולה השבוע ולא נלחצה מרבע ראשון נלהב של ירושלים (23:14). החבורה של אלפסי התאפסה על עצמה די מהר ותקפה יפה את מרכז ההגנה הממורמר של ירושלים. ניב ברקוביץ' נותן דברים שכבר חששנו שלא נראה ממנו. ב-4 האחרונים יושב על 12.7, 2 ו-2 ב-26.5 דקות, ונותן לאלפסי עוד גארד ישראלי איכותי. הוא לא מזכיר בכלום את אבא שלו, ואני אומר את זה בקטע טוב (וזה אומר שהוא עושה דברים קטנים, שהוא מנסה לשמור, שהוא מוסר, שהוא צנוע).
דווין מיצ'ל הנפלא חדר שוב ושוב, וירושלים התפוררה לחלקיקים קטנטנים ברבע השני (9:31). הדאנק המדהים שלו ברבע השני משתווה רק לסל האלמותי של גילי מוסנזון בדרבי. מדהים. גם כן מדהים: בריאן רנדל, השחקן החשוב ביותר בקבוצה של שרון דרוקר, יוצא ב-5 עבירות, 4 דקות בתוך המחצית השנייה.
כנראה שלא רק השחקנים בירושלים בטראומה ומאז הניצחון על מכבי הם במאזן 4:2. רק לחיפה ולשרון מאזן גרוע יותר (ולשרון מאזן 5:2 ב-7 האחרונים). ירושלים, כך נדמה, היא הקבוצה הכי חסרת תקווה בליגה היום: השרון מראים ניצנים, חיפה מחכה למאמן חדש (התקווה של קבוצה אחת הוא הטראומה של קבוצה אחרת).
6. מדהים מה שעושה אפי בירנבוים בראשון לציון העונה. ניצחון 3 רצוף, הקבוצה נראית מצוין גם עם 3 זרים, אדריאן יוטר מוביל את הליגה בחסימות עם כל ה-2 מטר שלו וג'ו קרופורד חתום על השורה המעולה-אם-כי-לא-פסיכית של המחזור: 29, 4 ו-3. 32 נקודות המדד הספיקו לו ל-MVP של המחזור.
7. ראשון גברה על מ.כ. הבקעה, שבעצמה מקרה די מדהים. אבי אשכנזי מצא איזון מעניין בין הגנה להתקפה והנה כמה עובדות על מ.כ. הבקעה: היא קולעת הכי מעט בממוצע למשחק (75.2), מקום לפני אחרון באחוזים ל-2 (49.3%), מקום 3 מהסוף באחוזים ל-3 (32.1%), מאבדת הכי הרבה בליגה (15.7) ונמצאת 3 מהסוף באסיסטים (16.5).
אז איך למען השם היא במקום 7 עם מאזן סביר של 6:7? חלק מהתשובה: היא לוקחת את הנקודות החופשיות (מקום 1 באחוזים מהעונשין 79.8%) ושומרת חזק, מקום 3 בספיגת נקודות (76.9) מקום 4 בליגה בריבאונדים (35.5) ומקום 1 בחטיפות (9.8).
8. חייב לשתף אתכם: שמוליק ברנר לא קלע שלשה מתחילת העונה, טוב הוא זרק רק פעם אחת. עוד נתון? שמוליק ברנר לא זרק זריקת עונשין מתחילת העונה. כשאתה משחק 4 על 5 במשך 20 דקות לערב, הנתון 75.2 נקודות בממוצע פתאום לא נראה רע כל כך. ברנר לא מאיים על הסל וזה לא נורא מפתיע, אבל זו אחת הסיבות לסקור הנמוך. זו גם הסיבה לסקוורר הנמוך.