אוהדי הפועל צריכים להתבגר

"בן אדם כיחיד הוא יצור חכם. אנשים כקבוצה הם חיות טיפשות, נוטות לפאניקה ומסוכנות", זה מה שאומר טומי לי ג'ונס לוויל סמית במהלך הסרט "גברים בשחור". פיסת חוכמה די מרשימה לסרט שהאנטגוניסט שלו הוא ג'וק ענק במסווה של היל-בילי, אבל העקרון תקף בכל מקרה. זה אותו עקרון שנהוג גם לכנות "מנטאליות עדר", ואין מקום בו מנטאליות העדר באה לידי ביטוי בצורה חריפה יותר מאשר מגרשי הכדורגל. שם הרוב השקט תמיד שקט וכוחה הקסום של השירה הקבוצתית גורם לאנשים להוציא מפיהם דברים שהם לא היו חולמים להגיד בחיי היום-יום.

זה נכון לגבי הקהל של כל הקבוצות באשר הן, והקהל של הפועל תל אביב לא יוצא דופן. הוא כן טיפה יותר מאורגן. בשבועות האחרונים הקהל האדום הראה לא מעט מקרים בהם אפשר לקשור בינו לבין החלטות שהתקבלו מעשית במועדון. מהתמיכה הבלתי מסויגת בסלים טועמה כאשר בהנהלה מיהרו להכריז עליו כמטרפד עסקת טל בן חיים – תמיכה שהחזירה אותו לסגל ולמגרש מהר יותר ממה שניתן היה לצפות - ועד לעמדה הנוקשה בנוגע למשה סיני, שאמנם לא אישר רשמית כי הייתה חלק מההחלטה שלו לוותר על ההצעה של אלי טביב, אבל אפשר וצריך להניח שאם הייתה יוצאת קריאה חד משמעית מהיציע בעדו הוא היה היום בהפועל תל אביב, עם או בלי חוזה לארבעה חודשים.

למעשה, מבין כל הקהלים הגדולים, זה של הפועל הוא המשפיע ביותר. ובהפרש גדול. בחיפה עיקר פועלו של יציע ג' הוא יצירת אנטגוניזם אצל הבעלים, שבמקרה הטוב לא משפיע ובמקרה הרע משפיע בכיוון ההפוך. בבית"ר השפעת הקהל מתמצה בהורדת נקודות וצבירת משחקים ללא קהל. השפעה של קהל זה לא בהכרח דבר רע, אבל במצב הנוכחי של הפועל תל אביב ישנן שתי אקסיומות שהופכות את התמונה לבעייתית: א) קהל זה עדיין  עדר, וככזה הוא עדיין לא נשלט על ידי היגיון או בהכרח רואה את טובת הקבוצה נגד עיניו. ב) במקרה הנ"ל, לא בטוח שהבעלים שונה מהקהל. לא היינו צריכים את ההתפטרות של היו"ר דורון אוסידון ושאר חברי ההנהלה כדי לדעת את זה, אבל היא הוסיפה עוד נדבך לתקופה שכבר מתקרבת לשנה בה הפועל לא יורדת מהכותרות. גם בפריזמה הנוקשה ביותר אי אפשר להאשים את אלי טביב בכל הפרסום השלילי של המועדון, אבל גם בפריזמה המקלה ביותר אי אפשר לנקות אותו מחלק נכבד. וכעת, כאשר נדמה כי טביב והקהל די נותרו לבדם בתמונה, השאלה היא מי יתבגר קודם כדי שלהפועל יהיה איזשהו צ'אנס ליציבות? עד כמה שזה נראה כמו אבסורד, לעדר יש סיכוי גדול יותר.

אם אוהדי הפועל תל אביב באמת רוצים לעזור לקבוצה, הם חייבים להבין שעליהם לקחת את תפקיד המבוגר האחראי. כי טביב לא ישתנה והמסלול הנוכחי בו הדברים מתנהלים יוביל בסופו של דבר לעזיבתו. זה אולי נראה כמו רעיון טוב עכשיו, אבל מספיק לזרוק מבט לכיוון הבירה כדי לראות מה קורה שהשטיח נמשך מתחת לרגליו של מועדון. גם במכבי תל אביב, שם הצליחו למצוא תחליף ראוי לנטישת בעלים, המצב לא משהו אז אם כן יש אדם שהצליח להביא דאבל והופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות למועדון, אולי שווה ללכת איתו. מה זה אומר? מבוגר אחראי, כמו שאמרנו. הקהל של הפועל לא צריך לשיר שירי הלל לאלי טביב, הוא פשוט צריך להפסיק להתייחס אליו. לוותר על המחאות, יצירתיות כלל שיהיו, ולהעניק לניצן שירזי ולשחקנים שלו את הגב שהם צריכים. בשורה התחתונה, גם אם טביב הוא הבעלים הכי גרוע בעולם, הוא לא הסיבה שהפועל לא מצליחה לשמור על יתרון 0:1 שבוע אחר שבוע ונמצאת כבר 12 נקודות מהמקום הראשון.

שבוע, שבועיים, חודש, חודש וחצי. בסופו של דבר השיפור יגיע וגם  אם אליפות לא תצא מזה, המועדון הזה  חייב הבראה למען השנים הבאות. הקהל של הפועל מאורגן, עם הנהגה ברורה ולא מפוצלת על פני 60 מחנות שונים, והוא יודע להשתמש בתקשורת כדי להעביר מסרים ולנקוט קו. כל הכלים קיימים. כל מה שצריך זו בגרות, והחלטה. להפסיק להיות עדר ולהתחיל להיות כוח אמיתי, כזה שמוביל לשינוי מתוך היגיון, ולא רק מתוך רגש והתלהמות.