זה לא חלום

"באולפן שלנו יש 380 מקומות. זה בדיוק כמו להיות במשחק של הקליפרס". המשפט הזה שיצא מפיו של המנחה והקומיקאי קונאן אובראיין רק לפני שנתיים ממחיש את דלות ועצבות הפרנצ'ייז השני בחשיבותו של לוס אנג'לס ב-NBA. מועדון שהיה לאחות החורגת של הלייקרס המעוטרים, ואשר ניצח רק סדרת פלייאוף אחת מ-1984. לפוסט-סיזון הגיעו הקליפרס רק פעמיים ביותר מ-30 שנים. אחד מאתרי האינטרנט המפורסמים הנוגעים לקבוצה אינו האתר הרשמי, אלא דווקא זה הקרוי "קללת הקליפרס". ומדובר במונח השגור בפי כל חובב כדורסל. ובכל זאת, הטרייד שהנחית את כריס פול בקו האחורי של הקבוצה, החתמת קרון באטלר והציפיה שבלייק גריפין יהפוך ממפלצת לכוכב עליון מרמזים לא רק על שינוי ביחסי הכוחות בעיר המלאכים, אלא על הדבר המלהיב ביותר שיש ל-NBA להציע אחרי מיאמי, המסתמנת בקדם-העונה כפייבוריטית הברורה. האמנם תישבר הקללה?

• כתבות נוספות, בלוגים וטורי גולשים באיזור הצבע שלנו >

קללת הקליפרס חזקה מכל קללה אחרת בספורט, כולל זו של הבמבינו. היא פתחה במעשיה מסמרי השיער כשחיסלה את הקריירה של דני מאנינג המבטיח בשלב מוקדם (26 משחקים בתוך עונת הרוקי) ובדרך את ברכו, ובהמשך לקחה שבויים רבים. דוגמאות? לא חסרות. שימו לב מה קרה לחברי הקבוצה בעונת 1996-1997: לורנזן רייט נרצח, מאליק סילי נהרג בתאונת דרכים, קווין דאקוורת' שהגיע בשלהי הקריירה לקבוצה מת מהתקף לב בגיל 44, רודני רוג'רס נותר משותק לאחר תאונה ב-2008, סטנלי רוברטס הפך למסומם וישב בכלא ודווין שינציוס חלה בלוקמיה. וזהו לא רק השנתון ההוא: שון ליווינגסטון, שהגיע כהבטחת ענק והוכתר כ"מג'יק ג'ונסון 2.0", שבר את ברכו בפציעה מחרידה. בראיין וויליאמס נעלם וככל הנראה נרצח ומייקל אולוואקנדי פשוט הפך לפייבוריט על תואר הבחירה מספר 1 הגרועה בהיסטוריית הדראפט בספורט המקצועני. וכן, יש את גריפין, שהחמיץ את כל עונת הרוקי בשל פציעה. מקריות? רבים מצביעים על הבעלים דונלד סטרלינג, איש לא נעים במיוחד וגזען לא קטן, בכך שהביא לקארמה שריחפה מעל.

"הקליפרס גורמים לקארמה שלהם", אמר פיל ג'קסון לפני שנה על האיש, שהואשם בין היתר בכך שלא הסכים להשכיר דירות למשפחות עם ילדים, לשחורים ולהיספאנים. "אם אם היו עושים מצוות כאלה ואחרות, אולי חלק מהדברים האלה היו נעלמים. אתם חושבים שסטרלינג עשה מעשים טובים?". כנראה שכן, או בעצם עושה המצוות היה דייויד סטרן, קומישינר הליגה, שדחף לטרייד עם הקליפרס וזרק הצידה את קובי וחבריו המעוטרים. וכמו בשיר הנהדר של הסקורפיונס, רוחות של שינוי נישאות באוויר. ב-LA מדווחים על מכירות עשרות אלפי חולצות עם הכיתוב "לוב סיטי", 6,000 צופים, עד לא מזמן כמעט ממוצע האנשים שהיו מגיעים למשחקי הקבוצה, טרחו להופיע לאימון הראשון של CP3, וגם שני הניצחונות הגדולים על הלייקרס במשחקי קדם העונה גרמו לאפקט עם מכירת כמעט את כל הכרטיסים הבודדים למשחקים. ההצגה הטובה בעיר, כבר אמרנו?

ובכל זאת, לצד ההתרגשות והציפיות הנוסקות כגריפין המתעופף לאלי-הופ מידי פול, עדיין צריך להיזהר. ולא רק כי מדובר בקליפרס: לקבוצה יש מאמן צעיר, ויני דל נגרו, כימיה שעדיין אינה מפותחת כדי לרוץ הכי למעלה שאפשר, קהל אוהדים משתנה מדי ושאינו נאמן וסגל שמרביתו עדיין צעיר ומתפתח. אותו סגל אף איבד עומק כדי לשים ידיו על פול. למרות צירוף וטראן ומנהיג כצ'ונסי בילאפס, הדברים עלולים להיות שבירים. הסיבה העיקרית? שלושת הכוכבים– גריפין ופול לפני שנתיים ובאטלר בעונה שעברה - עברו פציעות ברכיים קשות.

גריפין, שבעונה שעברה הלהיב והפך את קבוצתו לספקית ההיילייטס המובילה, צריך לעשות עוד קפיצה מקצועית לדרגה הגבוהה ביותר. וזה לא קל, במיוחד כשההגנות למדו את תנועותיו ויתמקדו בו יותר מתמיד. והברך חייבת להוכיח שהקמפיין האחרון לא היה מקרי. פול משחק כשהוא חבוש ברגלו וגם במשחקיו הטובים ביותר בעונה שעברה היה נראה צעד אחד איטי מהסופרסטאר שכמעט הביא במו ידיו את ניו אורלינס הנשכחת לתהילה. באטלר לא שיחק שנה, ובגיל 31 יש להניח כי הפציעה הקשה שעבר לא תאפשר לו להיכנס במהירות לעניינים, מה גם שיכולתו להתפוצץ עד הסל נפגעה קשות. "עם הסגל הנוכחי יש לנו שאיפות ללכת רחוק", אמר באטלר אחרי הגעת פול. "הוא שחקן שיכול לקחת אותנו צפונית לסטרטוספרה". "אתה מרגיש את השינוי עם כל מה שקרה", מספר דיאנדרה ג'ורדן, שהופך רשמית לסנטר הפותח והבלתי מעורער. "עכשיו השינוי חייב לבוא מבפנים, מאיתנו, בעיקר בכל מה שנוגע לעניין הפסיכולוגי".

האם תכלה שנה וקללותיה ותחל עונה וברכותיה? ב-2004 שברה בוסטון רד סוקס קללה בת 106 שנים כשזכתה בוורלד-סירייס אחרי קאמבק מטורף מפיגור 3:0 מול היאנקיז ל-3:4 בסדרה וסוויפ על סנט לואיס בקרב על התואר. גם קללת 1940 של ניו יורק ריינג'רס נשברה לבסוף, 64 שנים אחרי, כשקבוצת ההוקי מהתפוח הגדול הניפה את הסטנלי קאפ.

מומחי ספורט הדגישו בימים האחרונים כי עונה קצרה מועדת לפציעות, וזה הדבר האחרון שהקליפרס היו רוצים לשמוע. בינתיים, קונאן יורד על היריבה בצהוב ושרתי היוטיוב בכוננות, כי יהיה מה לראות ובשפע. אבל נדמה כי השאלה הבוערת היא אם הקליפרס יצליחו להעלים לפחות לעונה אחת, קצרה ככל שתהיה, את הקארמה האופפת את המועדון מאז המעבר ל-LA ב-1984. בכל זאת, יש כאן קבוצה שבהיעדר הדומיננטיות המסורתית של המועדונים הגדולים יכולה להדהים, עם שני אולסטארים ודיאנדרה ג'ורדן שעוד יכול להגיע רחוק. עם מנהיג כבילאפס ושני סקוררים כאריק בלדסו ומו וויליאמס על הספסל. אז כן, הכל יכול להתנפץ, כפי שקרה כמעט מדי עונה בעשורים האחרונים, בפציעה אחת שתחזיר את העצב שאפף את סטרלינג ונתיניו. אבל משהו אחר זורם באוויר: התרגשות.

הגעת פול ובאטלר מביאה את מכירות פריטי הקבוצה לשיא כל הזמנים, הכרטיסים אזלו ורשתות הטלוויזיה שוברות את הראש כיצד לדחוף עוד משחקים של הקבוצה שעד לא מזמן הייתה המדוכאת והמדכאת עלי אדמות. אז השינוי בעצם כבר כאן, כי בפעם הראשונה בהיסטוריה כולם רוצים להיות חלק מהדבר הזה, חלק מהקליפרס.