[הסבר קצר: בתכנית הדיבורים המופתית של ESPN, שנקראת PTI (משמעות השם: סליחה על ההפרעה) עוברים על הכותרות החדשותיות מעולם הספורט בהרבה דרכים מגוונות. בבלוג הקודם שהייתי שותף בו הייתה לנו פינה שנקראה "סליחה על ההשאלה", בה דנו בנושאים שונים באותן דרכים שטוני קורנהייזר ומייקל ווילבון, בעזרתו של טוני ריאלי, עושים בצורה כה מרתקת על המסך. עכשיו הפינה הזו עברה דירה לכאן. קריאה מהנה]
לכל הכתבות והפוסטים הקודמים ב"נוסחת פלד", כולל טורי ה-"סליחה על ההשאלה"
להמשיך לשחוט את סטרן בתקשורת – פייר או פאול?
לפני קצת פחות מחודשיים התעסקתי בדיוק כאן, בדיוק באותה סוגייה. אז שאלתי איזה ציון יש לתת לתופעה הזו, שהתקשורת הורגת את סטרן, ובסופו של דבר טענתי שהציון הוא לא רק נכשל, אלא גם מסריח. חלק גדול מהטיעון היה שהביקורת הדיפה מריח של גזענות. של אנטישמיות.
אבל כל כך הרבה דברים קרו מאז בליגה של סטרן, והביקורת לכיוונו מגיעה באותה מידה עכשיו גם מכאן, מישראל מדינת היהודים. אז נכון, אין ספק שהרבה ישראלים אוהבים לשנוא יהודים, זו תופעה מוכרת. אבל זה לא הסיפור כאן. הדברים שסטרן עשה, מההתנהלות שלו לאורך השביתה, דרך העובדה שבסופו של דבר סיים את השביתה בסיכום על פיפטי-פיפטי, שהבעלים שלו לא השיגו את מה שהם באמת היו צריכים, שהמצב של הליגה לא טוב יותר כמעט בכלל בהשוואה ללפני השביתה... וכמובן – בהתחשב בפיאסקו כריס פול המביך... כל זה גרם לכך שהטיעונים נגד סטרן הפכו יותר ויותר ממוקדים, יותר ויותר חדים, ועל פניו – יותר ויותר נכונים.
ואין ספק בכלל – הסיפור עם ניו אורלינס הוא נקודה שחורה בהיסטוריה של הליגה בכלל ובקדנציה של סטרן בפרט. ניגוד העניינים שעולה מהעובדה שהליגה מחזיקה בהורנטס היה שם כל הזמן, והוא בעייתי וצריך להיפתר, והצורה בה הוא התפוצץ בדיונים על העברתו של פול ללוס אנג'לס והאופן בו אף אחד מראשי הליגה לא התייחס לזה בתקשורת תיזכר לדיראון שנים רבות.
אבל יש בזה בעיה אחת קטנה... דייויד סטרן צדק.
אחרי שהוא ביטל את הטרייד עם הלייקרס כולם – וזה כולל אותי – אמרו שהוא איבד את זה. הכותבים הכי טובים בעולם, ובכללם זה שאוהב את סטרן ואת הליגה יותר מכל, ביל סימונס, בישרו על נקודת מפנה. על מקרה חסר תקדים שמסמל את הסוף של הליגה כפי שהכרנו אותה. הטענה המרכזית נגד סטרן הייתה שהוא איבד את כוחו מול הבעלים ונכנע לדרישה שלהם לבטל את הטרייד כדי שלייקרס לא תתחזק יותר מדי. אמרו שהוא השפיל את דל דמפס, הג'נרל מנג'ר של ההורנטס, ושהוא חושב שהוא מבין בכדורסל יותר מאנשי המקצוע שמנהלים את המועדון שבשליטת הליגה.
אבל כולם פספסו נקודה אחת, מאוד פשוטה: סטרן לא שיחק אותה "מבין יותר מכולם בכדורסל". הוא עשה את מה שהוא תמיד עשה טוב יותר מכולם – שיחק אותה מבין בעסקים. לסטרן אין כל עניין שההורנטס תגיע לפלייאוף השנה, יש לו עניין אחד – שמישהו יבוא וישים כסף ויקנה את המועדון. קווין מרטין, לואיס סקולה ולמאר אודום, שהיו אמורים להגיע בטרייד הראשון, היו אולי מחזירים את הצרעות לפלייאוף, אבל לא היו נותנים שום תקווה לעתיד. מה שלא היה עוזר להביא רוכש. עכשיו, עם אריק גורדון (צעיר ומבטיח מהשלושה) והבחירה בסיבוב הראשון של מינסוטה (שאמורה להיות גבוהה מאוד, בדראפט סופר מוכשר ועמוק), למועדון יש עתיד, יש תקווה – ולפיכך סיכוי להירכש. זה כל מה שמעניין את סטרן. נו מה, יהודי או לא יהודי?
(למי שפספס את הפואנטה: פאול)