לפני כמה חודשים ניסינו כולנו להבין איך תיראה העונה של מכבי תל אביב בכדורסל, ואיפה למען השם הם ימצאו מספיק דקות כדי לחלק אותן בין מה שנראה היה כמו הקו האחורי הכי עמוס בתולדות הקבוצה. באותו הזמן תהינו כיצד היא תתמודד עם ההשתתפות בשלוש מסגרות, בעונה יותר ארוכה משישחקו השנה ב-NBA, והאם הרוטציה הרחבה וההרכבים המשתנים תכופות יפגעו בה או לא. דצמבר רק נפתח, שלב הבתים ביורוליג עוד לא נגמר וכבר הדיבורים האלה נראים כמו פרה-היסטוריה. נכון לעכשיו הקו האחורי של מכבי נראה די רעוע, פגיע, וממש רחוק מלהיות ארסנל שיש בו כל כלי נשק אפשרי.
עזיבתו של פארמר משאירה את מצבת הגארדים במצב הבא: יוגב אוחיון, רכז שחושב רק מסירה, אבל בעיקר בגלל שהוא בקושי מסוגל לשים סל. תיאו פאפאלוקאס, רכז מבוגר שלא מאיים על הסל ושעברו כמה שנים מאז סחב קבוצה. טל בורשטיין, שחקן ל-10-15 דקות במשחק יורוליג שתפס בעלות על הביטוי "כל תרומה ממנו היא בונוס". קית' לנגפורד, שדני פדרמן אמר עליו לאחרונה ש"הוא פחות בעניין של הובלת כדור והנהגה". וג'ון שאייר, שהעונה מכבי כנראה כבר לא תקבל ממנו כלום (ולא משנה מי אשם בזה).
אם עושים רשימת מכולת, זה מה שיש כאן: שלושה מובילי כדור יציבים שכולם טובים עד מצוינים בפיק אן רול ובהכנסת כדורים לגבוהים (קלטתם את הכדור אה-לה וויצ'יץ' שבורשטיין הכניס לסופו במשחק מול מילאנו?), אבל שלא מסכנים את הסל. הם כוללים שני מנהלי משחק טובים מאוד. מה עוד? גארד שאם הוא רושם אסיסט זה לרוב כי נפל לו הכדור לידיים של בלו או משהו כזה וגארד שאמור להיות כל מיני דברים, אבל בינתיים מפחד לצאת מהמיטה כדי לקחת כוס מים באמצע הלילה גם אם הוא נורא צמא.
מה חסר כאן? המון דברים. הבעיה היא שעם פתיחתה המאוחרת של עונת ה-NBA, וכשכל הסגלים באירופה סגורים כבר מזמן (מינוס העזיבות הצפויות לארה"ב), על המדפים במכולת לא נשארה הרבה סחורה שאפשר להעביר במכס בלי שישאלו אותך אם אתה צריך אולי עשרה שקלים כדי להגיע לבאר שבע.
האופציות שעומדות בפני מכבי, כמו כל מיני שמות שעלו לאחרונה כמו דמונד מאלט, דונטיי דרייפר וג'ייקוב פולן, מצביעים על כך שמכל החסרונות של הקו האחורי בנוקיה, הדבר שהכי זועק מבחינת ראשי מכבי הוא חסרון גארד שמסוגל גם להוביל כדור וגם לייצר לעצמו מצבי קליעה. כן, ג'רמי פארגו כזה. ולכן, זה קצת מוזר להזכיר עכשיו את דורון פרקינס.
אילו פרקינס היה כשיר עכשיו ב-100% לשחק, והיה נזרק מיד אל תוך הקו האחורי של מכבי, מה הוא היה תורם לו, שכבר אין לו? ריבאונד? נכון, פרקינס מצטיין בזה – עם 5.2 למשחק בשתי עונות יורוליג עם הצהובים, אבל פאפאלוקאס, אוחיון ובורשטיין כבר עכשיו מייצרים יותר מ-8 ריבאונדים למשחק. זו לא הבעיה. הגנה? אמת היא שפרקינס הוא שומר עילאי וחוטף מצטיין, ולמרות שהיום אין בפרימטר של הצהובים מישהו כל כך טוב, הרי שאם מוסיפים לרשימה את דווין סמית', שבהגנה מבלה הרבה זמן רחוק מהסל, גם זו לא נקודת תורפה שדורשת טיפול מיידי. וזה לא שאת הקליעה לשלוש הוא ישפר פלאים, או את הדיוק מהעונשין.
וזה עוד לפני שדיברנו על העובדה שפרקינס לא שיחק כדורסל יותר משמונה חודשים, שאי אפשר לדעת איך הוא יחזור - למרות שהטיפול בפציעות ברכיים שכאלה השתפר משמעותית בעשור האחרון - ושהקבוצה הנוכחית שונה מאוד מזו של שנה שעברה, במדיה פרקינס הצטיין במיוחד. ועדיין, האם יכול להיות שמבין כל האופציות שעומדות בפניה עכשיו עדיף למכבי לחכות לו שיחזור, קצת לפני המאני-טיים של העונה, במקום לצרף עכשיו זר חדש נוסף באמצע העונה? ובכן, זה לגמרי לא יהיה מטורף לומר שכן.
קודם כל, המינוסים שבצירוף גארד חדש, דווקא עכשיו, ברורים. תמיד קשה לשלב שחקנים לתוך קבוצה בתנועה, בטח כאלה שלא מכירים את המערכת. בנוסף, אם מכבי תביא גארד מהסוג של מאלט/דרייפר/פולן, כלומר אחד שיבוא וירצה להוכיח את עצמו מהר וכמובן שדרך זריקה לסל, אפשר כבר עכשיו להריח את העשן שיעלה ממערכת היחסים שגארד כזה יפתח עם קית' לנגפורד – שנמצא בדיוק באותה סיטואציה.
מעבר לכך, לפרקינס יש המון יתרונות שהוא יוכל להביא אל הפרקט ושמכבי כן תוכל להיעזר בהם. ראשית, אף מאמן לא יגיד לא לתוספת הגנתית כמו פרקינס, שבאלמנטים של ללחוץ בהגנה ולייצר סלים קלים במשחק מעבר, לעזור בריבאונד, במילוי הוראות ובתרומה אול-אראונד הוא ברמה של NBA. שנית, פרקינס יכול גם למלא את החלל במסגרת ה"גארד שקולע בעצמו". נכון שלצד פארגו פרקינס הניח קצת את היכולת הזו שלו בצד, אבל עדיין סיים שתי עונות יורוליג עם 9.4 נקודות למשחק – הרבה יותר ממה שמישהו משחקני הקו האחורי של מכבי נותן היום. וזו תרומה שאפשר לסמוך עליה.
מתוך 39 משחקי יורוליג בצהוב-כחול, רק בארבעה הוא קלע פחות מ-6 נקודות, ורק בשלושה קלע יותר מ-14. יש מישהו כל כך יציב בפרימטר של מכבי העונה? אפילו לא בלו. וזה לא שמאלט או אחרים יגיעו לכאן בשביל לקלוע 15 או 18 נקודות למשחק, משהו שפרקינס עצמו עשה כמה פעמים בקריירה (כולל 17 למשחק בעונה שלו בחיפה). ואם זה לא מספיק, הרי שהוא מכיר את הליגה הישראלית, יודע מה זה לשחק במכבי, יש לו חיבור טוב עם בלאט והוא בוגר של ימי חמישי המלחיצים בהיכל נוקיה.
אז האם זה יהיה צעד נבון לחכות לפרקינס שיחזור לכשירות מלאה כמה שבועות לפני חודשי ההכרעה של העונה? זה בטח לא יהיה יותר טפשי מלהביא עוד לנגפורד, אחד כזה שלא מסוגל להעביר את החצי בכדרור או למסור אלא אם מאיימים עליו באקדח. מה גם שפרקינס בריא, לצד לנגפורד מתפקד, זה בהחלט משהו שאפשר ללכת איתו לקרב. וזה גם יהיה יופי של סיפור עם קארמה טובה. משהו שמכבי באמת צריכה.
(סייע בהכנת הכתבה: צחי בורשטיין)