אז מי הכי טובה באירופה?

לאמריקאים יש חיבה לדירוגים, את זה אנחנו יודעים. הם לוקחים את זה כל כך רחוק שבאחד מענפי הספורט הכי  פופולאריים שם – פוטבול מכללות – הם אפילו לא מנהלים טבלה נורמלית או פלייאוף. הם פשוט מדרגים את הקבוצות, לפי הצבעות של "מומחים", מאמנים ותקשורת, אפילו קצת של הקהל, משקללים את זה עם איזו נוסחת מחשב, וככה קובעים מי יהיו שתי הקבוצות שבסופו של דבר יתחרו, במשחק אחד, על התואר של אלופת ארה"ב.

21:45, שידור ישיר כאן באתר: נאפולי נגד מנצ'סטר סיטי
נוסחת פלד: הבלוג האינטראקטיבי של ניצן פלד

אחד הדירוגים הפופולאריים בארה"ב הוא "דירוג כוח", כלומר – מי הכי טובה, עכשיו. ואצלנו, לקראת סוף נובמבר, רגע לפני סוף שלבי הבתים באירופה וכשהליגות הגדולות מגיעות לשליש מהדרך, זה נראה לנו כמו יופי של זמן להגיש לכם את "דירוג הכוח" של הכדורגל האירופי. או, במלים אחרות – הטופ 10 של הקבוצות הכי טובות, עד עכשיו. כאן, אגב, אין מומחים. רק אני. אבל כן יש נוסחה קלה שפיתחתי  שעזרה לי בדירוג. אתם, כמובן, בהחלט  מוזמנים להביע דעתכם בתגובות.

10. פריס סן ז'רמן
נכון, היא הפסידה במשחק  האחרון, בבית, לקבוצת תחתית, אבל שימו לב מה כתבתי בסוגריים בפסקה שמעל. ומכאן שדווקא הרצף של 12 משחקי ליגה ללא הפסד, מאז המחזור הראשון, שכלל תשעה ניצחונות, המקום הראשון בצרפת, התוצאות החיוביות בליגה האירופית והעובדה שהם עושים את כל זה עם מספר דו ספרתי של שחקנים חדשים בסגל, מספיקות כדי לסגור את העשירייה בכבוד. מארסיי, שמחכה במחזור הבא, וליל, שגם מעבר לפינה, יעזרו לבדוק אם המקום הזה מוצדק.

9. בורוסיה דורטמונד
אלופת גרמניה פתחה את העונה עם שני ניצחונות בשישה מחזורי ליגה, והמצב כנראה היה כזה חמור שאתמול שמענו שהם עקבו אחרי עמית בן שושן וסרי פלאח. וגם בליגת האלופות הם רחוקים מלהרשים. אבל איכשהו, הם במקום השני בבונדסליגה - מפעל שכולם כבר למדו להכיר בכוחו - ובשבעת המחזורים האחרונים בגרמניה הם עם תיקו אחד ושישה ניצחונות, כשהאחרון מגיע בחוץ, על באיירן מינכן  – מוליכת הליגה וקבוצה שעוד תראו בהמשך הדירוג. אם בכל זאת הם ייכשלו בהעפלה משלב הבתים באלופות, ועוד בגלל שמארסיי (מקום 10 בצרפת) תקדים אותם, אפשר יהיה לומר שהדירוג הזה ממש לא במקום.

8. מילאן
הרוסונרי במקום השלישי באיטליה, רק נקודה מתחת למוליכה יובנטוס וגם באלופות הם בלי הפסד, כולל תיקו 2:2 בקאמפ נואו. לכאורה, יכול להיות שמגיע להם מקום גבוה יותר אבל את מרבית המבחנים החשובים שלהם הם סיימו בלי ניצחון. תיקו ביתי עם לאציו, הפסד בנאפולי, הפסד ביובנטוס. הקבוצה של מאסימו אלגרי טובה, טובה מאוד, אבל  עדיין טעונה הוכחה. שתגיד תודה על המקום השביעי. מחר, אגב, יש לה צ'אנס להוכיח שהיא שווה יותר.

7. טוטנהאם
נאמר כבר עכשיו, ונחסוך מכם את הגלילה מטה כדי לחפש אותה (למרות שבטח כבר עשיתם את זה): ארסנל לא בדירוג הזה. אני יודע, חלקיכם כבר מזמן משוכנעים שיש לי משהו נגד התותחנים אחרי שהבעתי את חוסר התרשמותי מההחתמות של ארסן ונגר בסוף אוגוסט ואחרי שלמרות היכולת בשבועות האחרונים הודעתי כאן שהם עדיין בדרך לסיים את העונה הכי גרועה בעידן ונגר. ואם עכשיו, עם 7 ניצחונות מ-9 משחקי ליגה מאז התבוסה ליונייטד, הם גם לא בדירוג הזה, וטוטנהאם כן, אז אני בטח עוכר ארסנל. אבל מה לעשות, הרצף של התרנגולים מרשים עוד יותר. ב-9 משחקים מאז התבוסות ליונייטד ולסיטי (שהן היחידות שמקדימות אותה בטבלה) הם סיימו משחק אחד בתיקו וניצחו 8, כולל 0:4 מוחץ על ליברפול, ועוד ניצחון על ארסנל. והם, בניגוד ליריבים מצפון לונדון, לא מתבססים על יכולת של שחקן אחד, שהסיכוי שיישאר בריא עד סוף העונה די אפסי. אה, כן, והם מקום 3, ארסנל 7.

 6. יובנטוס
מוליכת הליגה האיטלקית היא גם המדורגת הכי גבוה מהסרייה A בדירוג הזה. ואני מבין אם חלק מכם חושבים שמגיע לה מקום לפחות בטופ 5. אחרי הכל, היא עוד לא הפסידה בליגה ורשמה ניצחונות מרשימים על מילאן ועל אינטר. אבל דבר אחד שמשפיע על הדירוג הזה לא מעט זה העומס, הקושי ואיכות הלו"ז שקבוצה עברה עד עכשיו. ויובה, למזלה או לא, משחקת העונה רק במפעל אחד. אם הייתה משיגה תוצאות זהות בזמן שהיא מלהטטת בין שני מפעלים, כולל כמה תוצאות טובות באירופה, היא בהחלט הייתה בטופ 5. אבל היא לא, אז היא לא.

5. מנצ'סטר יונייטד
מאז ה-6:1 הביתי למנצ'סטר  סיטי, יונייטד הגיבה כמו שהיא יודעת: שלוש פעמים 0:1, באברטון, על סנדרלנד ובסוואנזי. ככה הם מתאוששים מתבוסות – חוזרים לבסיס ולמקורות. אבל אם יש מישהו שמשהו מכאן מרשים אותו, כולל התוצאות שקדמו להשפלה מול היריבה העירונית (1:1 בסטוק, 0:2 על נוריץ', 1:1 בליברפול) הוא זקוק להסתכלות. אבל זו יונייטד. היא במקום השני בליגה, היא כבר פירקה השנה 2:8 את ארסנל ו-1:3 את צ'לסי (זה היה פירוק), וגם באלופות היא עדיין לא הפסידה. וזו יונייטד.

4. מנצ'סטר סיטי
בשבת האחרונה היא שברה את שיא הפרמיירליג כשהגיעה ל-34 נקודות ב-12 המחזורים הראשונים, והיא תמשיך לשבור את השיא גם אם תוציא תיקו בליברפול. אבל זה לא רק השיא הזה שמצדיק את מיקומה בטופ 5, זו היכולת, הכישרון, החיבור, ובעיקר, סדרה של תוצאות מרשימות בראשות ה-1:5 בווייט הארט ליין וה-1:6 באולד טראפורד. סיטי הפכה את הפרמיירליג לליגה הספרדית עם שישייה, חמישייה, שלוש רביעיות וחמש שלישיות. ולמרות שזו הפעם הראשונה שהיא עושה את זה, היא עדיין מתמודדת בצורה מעוררת השתאות עם ההתנהלות בשתי מסגרות, כשבאלופות הפסידה רק פעם אחת, לקבוצה הבאה בדירוג הזה. ורק שיהיה ברור אם למישהו יש ספק – בקצב הזה היא תיכנס גם לטופ 3.

3. באיירן מינכן
ההפסד במחזור האחרון בבית לדורטמונד ממש כמעט שכנע אותי להוריד אותה מקום אחד אבל בגלל שכאמור הדירוג הזה נותן קצת יותר משקל למה שקרה כל העונה עד עכשיו ופחות למה שקרה דווקא בשבוע האחרון, באיירן עדיין  בטופ 3. והיא מקום אחד לפני סיטי בעיקר בזכות אותו 0:2 ביתי על הסיטיזנס. אז מה כן מביא אותם לכאן? המקום הראשון בבונדסליגה, אחרי שכבר פגשו את המדורגות 2, 3, 4, 7, 8, 9 ו-10. המקום הראשון במה שכולם חשבו שיהיה בית המוות באלופות, בלי הפסד. והדבר החמקמק הזה, שלא רואים תמיד במספרים: יכולת. ב-11 הקבועים של באיירן יש 8 גרמנים, כמעט כולם שחקני הרכב בנבחרת הנהדרת של גרמניה, ורואים את זה. גם כאן.

2. ברצלונה
זו הקבוצה היחידה בליגה הספרדית שעוד לא הפסידה. היא בלי הפסד גם בליגת האלופות. מאזן השערים שלה בליגה הוא 6:38. זה מטורף. יחד עם הצ'מפיונס זה 8:51. כמעט ביוני. ובכלל, מה לא נכתב על הקבוצה הזו? הכל נכתב. אלא שהיום יכול להיות שהפכנו קצת קהים להתרגשות ממנה. אי אפשר להאשים אותנו, נכון? אחרי תקופה כל כך ארוכה של כדורגל מושלם ותוצאות לא מהעולם הזה. אבל לא זו הסיבה שהם במקום השני. הסיבה היא שלא רק אנחנו טיפה קהים. גם ברסה. רואים את זה ביכולת, בדקות שהם פחות שולטים במגרש, שהם טיפ-טיפה פחות דורסניים. בכל זאת, הקבוצה של פפ ניצחה רק 8 מ-12 משחקי ליגה. והיא בשלוש נקודות פיגור אחרי אתם יודעים מי. וממתי ברסה בפיגור? בעוד שבועיים וחצי הם יוכלו למחוק את הפיגור הזה, במשחק אחד. עד אז, הם רק במקום השני.

1. ריאל מדריד
אפשר להקביל את המקום השני של ברסה כאן לתקופה הארוכה שרוג'ר פדרר היה מדורג שני בעולם. כולם ידעו שהוא הכי טוב, אבל הוא עדיין היה צריך להוכיח את זה בכל טורניר מחדש, בכל מפגש מול רפאל נדאל. ועד שלא פגש את נדאל, לא יכול היה לסגור את הפער. אבל ההקבלה לטניס נגמרת כאן. כי לפדרר יש בעיה עם נדאל, ולברסה אין בעיה עם ריאל. וגם כי ריאל היא עוד לא נדאל. היא עדיין צריכה לזכות בגראנד סלאם שלה. אבל מאחר שהדירוג הזה מתבסס על מה שקרה העונה עד כה, והעונה כידוע דבר עוד לא הוכרע, הבלאנקוס זוכים בבכורה. ומהבחינה הזו, זה מגיע להם. מאזן השערים הכולל שלהם, 9:52, כמעט זהה לשל ברסה, אבל הוא כולל 0:10 באלופות, שם היא היחידה שעדיין מושלמת למרות בית קצת טריקי. ועל הדשא, איפה שהכדור מתגלגל מרגל לרגל, בדרך לרשת של היריבה, שם ריאל נראית יותר טוב מכל קבוצה אחרת. קוראים לזה "תסמונת העונה השנייה של מוריניו". בפורטו זה נגמר בטרבל. בצ'לסי בדאבל. באינטר עוד טרבל. אנחנו רק אומרים.