איוניר - סיפור הצלחה
יש מאמן אחד רציני, אמביציוזי, שיטתי, עם אישיות והגינות. לא חשוב איך ייגמר הדרבי או העונה, מאמן מכבי תל אביב הוא נדיר בצחנת הכדורגל הישראלי
נדיר במקומותינו. איוניר (אלן שיבר)
מי אמר שאין לנו מאמן רציני, צעיר, אמביציוזי, שיטתי, עם אישיות כובשת והגינות נדירה במקומותינו? דווקא יש כזה, קוראים לו מוטי איוניר. לא חשוב מה תעשה מכבי תל-אביב בדרבי וגם אם היא תפסיד עוד שלושה משחקים או חמישה משחקים ברציפות, איש לא ייקח מאיוניר את האג'נדה, את הדרך ואת העובדה שמדובר באחד האנשים היותר טובים וחיוביים שיש בצחנה הנקראת הכדורגל הישראלי.
מוטי איוניר הגיע למכבי ת"א אחרי שעבודתו נגדעה באיבה בנבחרת הצעירה. אף עיתונאי או כותב טור לא סוכך על המאמן שהיה אהוד על שחקניו וקצר הצלחות ובעיקר תוצאות בטיפוח דור שחקנים לנבחרת הבוגרת.איוניר התחיל את עבודתו בקרית שלום כשכל הסיכויים והשטח נגדו, ויתרה מכך - לבוס הגדול נמאס להשקיע ומבחינתו מה שיש הוא מה שמספיק. מי שמנופף לאיוניר במספרי תקציב מבלבל את המוח ועושה עוול. זה מזכיר לי את הסיפור על איש עני שקיבל בירושה מקרר מלא בבשר קפוא איכותי, שלא יכול היה לעשות בו דבר מאחר ולא היה בביתו אפילו תנור.
מוטי קיבל ירושה בעייתית, סגל שחקנים שלא הוא בחר ושלא היתה לו כמעט נגיעה בו. אם הדברים היו תלויים בו, מחצית היו הולכים הביתה כבר עכשיו והיה מגיע תחליף זול בהרבה שהיה משתלב בשאיפות ובאני מאמין של איוניר. אך מה לעשות, מכבי ת"א מתנהלת כבר שנה במצור. אין יוצא ואין בא, כך שמה שנשאר לו הוא לעשות את הכול במגבלות הקיימות, ויש מגבלות.
התפקיד החשוב ביותר לקבוצה שרוצה לרוץ לאליפות הוא שוער. ברק לוי, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול ולא יסחוב את מכבי ת"א למירוץ על התואר בדקותיו הראשונות בבוגרים, ועוד בקבוצה הכי תובענית שיש כאן. מוטי לא בחר - מוטי קיבל. קיבל ושתק. אף אחד לא הגן על הסיטואציה הבלתי אפשרית שלו, אף אחד לא יכתוב כמה היא לא הוגנת.
גם בהגנה מוטי איוניר נתקע עם כמעט חוליה שלמה שאם היה יכול היתה מוחלפת. אבל זה מה יש, אז הוא מתמודד. כנ"ל בשאר חלקי הקבוצה. מהפיכת הצעירים המוצלחת אפוא, היא כמעט כמו נס של הוצאת מים מהסלע ועוד במקום בלתי אפשרי כמו מכבי. פשוט שאפו. אבל גם את זה אין סיכוי שתקראו איפשהו.
מבחינתי מוטי איוניר הוא הצלחה ענקית, תיגמר איך שתיגמר העונה הזאת. לראשונה מאז ניר קלינגר, הגיע למכבי מאמן שהכניס לקבוצה מיליונים בהעפלה לשלב הבתים באירופה. מוטי לא עשה זאת נגד יריבות עלומות מאיסלנד או שבדיה, אלא מול אחת מאימפריות הכדורגל האירופיות - פנתינייקוס. גולדהאר, שרק חשב להפסיק להיות פראייר ולעצור את ההשקעה, לא חלם שיהיה לו כזה פלוס בחשבון וכל זאת לצד שילוב וייצור שחקנים חדשים, צעירים ולגיטימיים בליגת העל, כאלו שכל מאמן אחר במכבי ת"א היה שולח על עיוור לשנת השאלה בקבוצה מליגת המשנה.
נכון, גם את זה לא תראו באף אתר או עיתון כמעט ולא תמצאו אחד שיטרח לכתוב את הדברים. כי זו הבעיה של מוטי איוניר: הוא עשר של בן אדם ואיש מקצוע, אבל הוא אפס ביחסי ציבור ובריפוד ישבנם של עיתונאים ומקורבים. לא תראו אותו בבתי קפה, אלא עם אנשי מקצוע ועם עוזרו המסור גדי כרמלי, לו חלק בהצלחה. לא תתפסו אותו מדבר בטלפון או משדל איש תקשורת זה או אחר. משום כך, כולם יתנפלו עליו כמוצאי שלל רב אחרי הפסד וחצי ויכתרו אותו כמו שנפוליאון הקיף את חומות עכו, במקום לדבר על הכשלון הקולוסאלי של אבוקסיס בבני יהודה (בקבוצה שקשטן ללא ספק היה מוליך איתה את הטבלה) למשל. רק שלא יצליחו, רק שלא יקלקלו למאמן היחיד שעוד מותיר איזושהי תקווה למשהו טוב כאן.