אובר/אנדר:
אני אוהב את עודד קטש. באמת. ולא בגלל שהוא היה שחקן מופלא או בגלל הנצחונות על מכבי בגמרים. יותר נכון יהיה לומר שאני בעדו. חשוב לי שהוא יצליח בגלל סיבה מפגרת: הוא מופנם, ביישן וסגור למרות התפרצויות הזעם שלו במשחקים, או לפחות זה מה שהוא משדר. שעות של הופעות מול מצלמה לא מחקו את החיוך הביישני שלו ורוב הזמן גם את הכנות שלו וזה מקסים. חשוב לי שאדם כזה יצליח כי אני גם כזה (מינוס השעות מול המצלמה), אני רוצה שאנשים "כמונו" יגיעו רחוק. אם תרצו, תנועה מחתרתית שהרגע הקמתי.
אבל הכדורסל שקטש מוביל נוראי. הקבוצה שלו מדורגת בין האחרונות בליגה בפרמטרים שמעידים על מלחמה או ארגון והיא בהחלט הגרועה בקטגוריית מקפיצים-מקפיצים-מקפיצים-זורקים. התחושה היא שהפועל ירושלים, ונמאס כבר להגיד "כמו כל עונה" בהקשר הזה, היא קבוצה שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה ועוד פחות תחת קטש. היא מחכה תמידית למשהו או מישהו שבדיוק פצוע ולא מראה שום גרף התקדמות, לא רק אם מסתכלים על העונה, אלא גם בהשוואה לעונה שעברה. לכן השאלה הנשאלת היא מה קטש עדיין עושה שם?
את הקונספציה שהוא מנסה להוביל אני דווקא די אוהב, אבל בירושלים זה לא כדורסל חופשי, זה כדורסל משלומפר, לא מחונך ומעצבן. דווקא הסגנון הפרוע כביכול חייב לדעת בדיוק מה הוא רוצה מעצמו. קטש פחות חד מהמאמנים הבאמת טובים בליגה וניהול המשחק שלו לעיתים מעצבן. בחירת הזרים (תומאס המזדקן, בראדלי הלא מנוסה שהפך לשעיר לעזאזל, רנדל הפצוע הסדרתי ואחרים) היא פשוט לא זה ואני ממש מתקשה לחשוב על משהו חיובי אחד שקרה בעונה ורבע האחרונות בירושלים. אז באמת, מה קטש עוד עושה שם?
האמת היא שקטש הוא באמת מאמן בסדר, עוד אחד מרשימה של מאמני בסדר שיש בישראל אבל בלי הצלחה ביותר ממקום אחד, ועד שלא יוכיח שהוא מנהל משברים טוב, פרמטרים מגדירים למאמן, הוא גם ישאר כזה. כרגע האליפות עם הגליל נראית יותר כמו קפל בציר הזמן, סוג של פוקס מטורף. הקרדיט שהוא מקבל על האליפות הזאת קרוב למיצוי והעובדה שהוא "נסיך" כבר לא באמת משנה, הוא מחזיק בתפקיד הרבה מעבר למה שראוי. וקטש במלכוד. הוא כרגע סידרת הפסדים אחת מפיטורין והוא נמצא במהלכה. ואז מה? יחזור איכשהו לגליל ויקבע עצמו לנצח כמאמן של קבוצה אחת שנכשל בשתי הזדמנויות של פעם בחיים? יש מצב טוב שזו העונה האחרונה של קטש על הקווים והיא, מבחינתו לפחות, לפני סיום. אנדר.
(גיא לשנובולסקי)
פייר או פאול – לקבוע שריאל מדריד או ברצלונה היא הקבוצה הטובה באירופה, בלי להזכיר את באיירן מינכן
בשבוע שעבר עודד הלפרין שאל כאן האם זה בסדר לקבוע שריאל מדריד היא הקבוצה הכי טובה באירופה עוד לפני שהיא פגשה את ברצלונה. שאלה טובה, כמובן. ריאל משחקת נפלא, נראית בוגרת ובשלה יותר מאשר בעונה שעברה, ברצלונה עוד לא מתקתקת בדיוק כמו שהיא יודעת לתקתק, והבלאנקוס צוברים את מירב המחמאות... עוד לפני הקלאסיקו האמיתי הראשון של העונה. אכן דיון ראוי.
רק שיש בו בעיה אחת. באיירן מינכן לא מוזכרת בו.
כשהאמריקאים מדרגים את הקבוצות שנמצאות בכושר הכי טוב – וזה נכון במיוחד לפוטבול, שמבחינת מבנה העונה ואקראיות התוצאות דומה לכדורגל יותר מאשר כל ענף פופולרי אחר בארה"ב – הם קודם כל בודקים את הלו"ז שהקבוצות קיימו עד אותו הרגע ושואלים למי היה לו"ז יותר קשה. גם עודד התייחס לנקודה הזו כשהזכיר את היריבות שריאל פגשה עד עכשיו וטען, בצדק, שהיא עוד לא פגשה את ולנסיה, אתלטיקו, ברסה וסביליה – שכולן מחכות לה במחזורים הבאים.
נכון לעכשו, ריאל מדריד מוליכה את הליגה הספרדית ולא איבדה נקודה באלופות. הנה רשימת היריבות שהיא פגשה כדי לעמוד במצב בו היא נמצאת כעת: סראגוסה, חטאפה, זאגרב, לבאנטה, ראסינג, ראיו, איאקס, אספניול, בטיס, ליון, מלאגה, ויאריאל, סוסיאדד ושוב ליון. ככה שמלבד מה שעשו לצרפתים והניצחון המשכנע על ההולנדים בברנבאו אין כאן שום דבר מיוחד, ואת הניצחונות על היריבות בספרד השחקנים של מוריניו השיגו על קבוצות שמדורגות כיום במקומות ה-6, 7, 11, 12, 13, 15, 16, 19 ו-20. פחות או יותר כל החצי השני של הטבלה. את המשחק מול קבוצת הצמרת היחידה שהיא פגשה ריאל הפסידה, ללבאנטה.
ואיפה באיירן? ובכן, הבווארים מוליכים את הליגה הספרדית ואת הבית הכי קשה באלופות (אמנם ויאריאל די מביכה עד עכשיו, אבל עדיין – סיטי היא מוליכת הליגה האנגלית ונאפולי מדורגת 5 באיטליה). בליגה הגרמנית, שהבטן שלה לא פחות איכותית ותחרותית מזו של הליגה הספרדית, באיירן גברה על יריבות שנמצאות כיום במקומות 2, 8, 10, 12, 13, 14, 16 ו-18 וכבר פגשה גם את מקומות 5, 7 ו-9. כלומר, היה לה לו"ז הרבה יותר קשה מלריאל. בטח אם משכללים גם את הלו"ז באלופות (ליון מקום 4 בצרפת, איאקס רק 5 בהולנד).
אה, כן – וככה נראה לוח התוצאות של באיירן מאז ה-13 באוגוסט (באיירן בצד ימין): 0:1, 0:2, 0:5, 0:1, 0:3, 0:7, 0:2, 0:2, 0:3, 0:2, 0:0, 0:4, 1:1, 2:1, 0:6, 0:4, 2:3. יש כאן 17 משחקים ו-14 ניצחונות. יש כאן רצף קצר של ניצחון אחד מ-4 משחקים, ממנו באיירן התאוששה כבר מזמן עם 3 מ-3. ואם לא ניסיתם לחשב את זה לבד, אז קבלו את מאזן השערים: 5:47. כדי שיהיה ברור שאין כאן טעות, כתוב שם שהיא כבשה ארבעים ושבעה שערים וספגה חמישה. על פני כמעט שלושה חודשים.
אז זה יכול להיות בסדר או לא בסדר לומר שריאל היא הקבוצה הכי טובה בספרד לפני שהיא פגשה את ברצלונה, אבל זה בטוח לא בסדר לומר שהיא הכי טובה באירופה. וזה נכון גם לגבי ברצלונה. פאול.
(ניצן פלד)