חייבים לראות אותו

פעם בכמה שנים זה קורה, שבארצות הברית נולד מישהו, שאחרי פחות או יותר שני עשורים לחייו מליוני בני אדם אחרים מבינים – אותו אנחנו רוצים לראות עושה ספורט. הענף והתפקוד לא משנים – זה יכול להיות פיצ'ר או שורט-סטופ או איזה פאוור היטר, זה יכול להיות ווייד רסיבר, ראנינגבק או – כמובן – קוורטרבק. סנטר או רכז. וגם: שחקן הוקי (שכנראה נולד בקנדה), גולף, נהג מרוצים, מתאגרף, רוכב אופניים. הם יכולים לבוא מכל מקום, ובכל רמה. אתמול הבנתי סופית משהו שבארצות הברית הם כנראה יודעים כבר איזו תקופה, אבל בכל זאת זכו לעוד גושפנקא: אנדרו לאק הוא הבנאדם הבא שאני פשוט רוצה לראות אותו עושה ספורט.

אנדרו לאק בן ה-22 הוא הקוורטרבק של אוניברסיטת סטנפורד. והוא הסיבה שב-NFL יש כמה קבוצות שחושבות ברצינות על לא לנסות ולנצח אף משחק מעכשיו ועד סוף העונה – רק בשביל הסיכוי לקחת אותו בבחירה הראשונה בדראפט. אינדיאנפוליס קולטס, הקבוצה של פייטון מאנינג הפצוע, היא אחת מהן, והשמועות מספרות שפייטון לא ירשה להם לבחור בו, רק כדי להבין כמה טוב הוא אמור להיות.

ללאק יש, כך זה נראה, פשוט הכל. קודם כל, זה מתחיל בשם. אני לא יודע בדיוק איך העניין הזה מסתדר בכל פעם שהוא מסתדר, אבל לכוכבי ספורט אמריקאיים יש שמות מעולים. אני בטוח שאיפושהו יושבת ועידה של קופירייטרים עם קו טלפון ישיר לאלוהים, ובכל פעם שהוא מתריע על הגעתו הצפויה של איזה עילוי הם מיד מתחילים לחפור, עד שהם יוצאים עם שם כביר. לעתים נדירות הם מפספסים. הם יכולים לתת שם לא מי יודע מה לכוכב גדול, נגיד – כריס פול, שזה שם סתמי לגמרי. לפעמים הם מבזבזים שם מופלא על מישהו שפשוט לא מספיק טוב (קולט מקוי, הקוורטרבק של קליבלנד בראונז). אבל רוב הזמן הם פוגעים בול בצורה כל כך מרשימה, שזה מעורר השראה. זה יכול להיות שם פשוט – כמו מייקל ג'ורדן. זה יכול להיות שם מבריק כמו יוסיין בולט או אקזוטי כמו טייגר וודס. וזה יכול סתם להיות משהו שפשוט תפור על מי שגדל להיות קפטן אמריקה: טום בריידי. אנדרו לאק אולי לא ברמה של השמות האלה, אבל ברור שהוועידה עשתה עבודה טובה גם כאן.

ואנדרו לאק הוא ילד טוב שבא מבית טוב. בתיכון שלו ביוסטון, טקסס, איפה שפוטבול תיכונים הוא לא פחות חשוב מהכנסייה, הוא כמובן הצטיין מספיק כדי להיכנס לכל רשימה ארצית של כוכבים מבטיחים, אבל גם היה תלמיד מספיק טוב כדי לקבל את הזכות לנאום בטקס הסיום של התיכון. הציונים שלו הספיקו גם כדי שיוכל להתקבל לסטנפורד, אחת מ-5 האוניברסיטאות הטובות בארצות הברית. באקדמיה, לא בפוטבול.

לאק העדיף את סטנפורד על פני אימפריית פוטבול כמו אוקלהומה סטייט או על פני תוכניות מוצלחות מאוד כמו אלה של וירג'יניה ושל נורת'ווסטרן, למרות שבין 2002 ל-2007 היא לא סיימה אף עונה במאזן חיובי ושהמאזן הכולל שלה בשש השנים האלה היה 48-20. זה מלמד קצת על האופי של הילד. הוא גם היה מוכן לשבת את כל השנה הראשונה שלו באוניברסיטה בצד, ולחכות להזדמנות שלו.

בשנה הראשונה של לאק בסטנפורד, כשהוא לא יכול לשחק בגלל שהסכים לחכות בצד עונה, הקבוצה שוב לא הצליחה להשיג מאזן חיובי (7-5), אבל המאמן – ג'ים הרבו – המשיך לקבל את הקרדיט. בשנה שאחרי, ב-2009, הרבו, שהיה אחראי על גיוס לאק, קיבל סוף סוף את ההזדמנות להתחיל ולבנות את ההתקפה סביב הקוורטרבק שלו. זה לקח זמן, ובאותה עונה סטנפורד עדיין שיחקה התקפה שהתבססה על ריצה, זה נגמר בעונה של 5-8 והפסד בסאן-בול, משחק הבול הראשון שסטנפורד הוזמנה לשחק בו מאז 2001. ולמרות שהמזל של לאק (זה היה מתבקש) קצת בגד בו והוא נפצע לפני המשחק ולא יכול היה לעזור לחברים שלו בהפסד 31:27 לאוקלהומה החזקה, זו הייתה רק ההתחלה.

בעונה שעברה לאק התפוצץ. סטנפורד השתפרה ל-1-12 וזכתה לדירוג ארצי 4 על ידי המומחים – הכי גבוה שלה מאז 1940! באורנג' בול היא הייתה פייבוריטית רק ב-3.5 נקודות, אבל בסופו של דבר הביסה 12:40 את וירג'יניה טק כשלאק מדייק ב-18 מ-23 המסירות שלו ל-287 יארד ו-4 טאצ'דאונים, עם איבוד אחד. התצוגה הדומיננטית הזו, שסיכמה עונה אדירה של לאק בה השתפר מ-56 ל-70 אחוזי דיוק, מ-13 ל-32 מסירות ל-TD, מ-2575 יארד באוויר ל-3338 ומ-143.5 דירוג מסירה ל-170.2, הספיקה לו כדי לסיים שני בבחירה להייסמן-טרופי, הפרס הכי נחשב לשחקן השנה במכללות (קאם ניוטון זכה בו).

הכל היה מוכן כדי שלאק יצא למקצוענים. הרי אפילו המאמן שלו, הרבו, עשה את הקפיצה כשחתם בסן פרנסיסקו פורטי-ניינרס, שהאצטדיון שלה נמצא 40 דקות נסיעה מסטנפורד. ואפילו שלניינרס הייתה הבחירה ה-7 בדראפט, אף אחד לא ציפה ש-QB1 וקואוץ' יתאחדו במקצוענים, כי לאק היה אמור להיבחר ראשון בדרפאט. לפני ניוטון. אבל לאק החליט אחרת. הוא היה צריך עוד שנה כדי לסיים את התואר, ותואר מאוניברסיטת סטנפורד זה לא עניין של מה בכך. אז הוא נשאר. ומה עם מליוני הדולרים שמחכים? שיחכו.

עד אתמול סטנפורד עמדה על מאזן של 0-7. כולל סיום העונה שעברה היא ניצחה – עד אתמול – 10 משחקים ברציפות בהפרש של למעלה מ-26 נקודות. כל השנה היא מדורגת בטופ 10, למרות לו"ז לא קשה במיוחד (מאזן דומה על לו"ז יותר קשה היה מקפיץ אותה שניים או שלושה שלבים בדירוג). לאק, למרות שקשה היה לראות כיצד הוא מסוגל לעשות זאת, שידרג את מעמדו ממי שאמור להיבחר ראשון בדראפט למי שאמור להציל את המועדון שייבחר בו. אבל בכל הטוב הזה, רק דבר אחד היה חסר (מלבד, אולי, לוח משחקים קשה יותר לסטנפורד) – הוכחה שלאק יכול להתמודד גם עם יום רע. ואתמול זה קרה.

סטנפורד יצאה למשחק חוץ אצל USC, יריבה ראויה אבל אחת שאפילו לא מדורגת ב-25 הראשונות בארה"ב. לאק פתח טוב ומסר ל-TD באמצע הרבע הראשון, אבל להפסקה הקבוצה שלו ירדה ביתרון 6:10 בלבד. ברבע השלישי המצב החמיר והמאחרים עלו ליתרון 10:20. אז לאק התעורר, מסר ל-TD אחד ורץ לעוד אחד – 20:24 סטנפורד אחרי שלושה רבעים. בפתיחת הרבע האחרון USC שוב עלתה ליתרון, ואז – 3 דקות לסיום – ניקל רובי חטף מסירה של לאק ורץ ל-TD בצד השני. 27:34 ל-USC. גמור, נכון? לא אם אי פעם ראיתם סרט ספורט אמריקאי.

3:08 לסיום, בפיגור 7, לאק התחיל לעבוד. הוא שלח מסירה מדוייקת על 12 יארד. יש דאון ראשון. מיד אח"כ הוסיף עוד מסירה, על 4 יארד, ועכשיו הוא על קו ה-40 יארד שלו. עוד 60 יארד עד לאנדזון של USC. שני המהלכים הבאים היו מסירה לא מדויקת ועבירה בהגנה. שוב דאון ראשון. עכשיו לאק ניצל הזדמנות לרוץ בעצמו והתקדם 16 יארד. דאון ראשון, 29 יארד מהשער. שתי מסירות מדויקות נוספות ומהלך ריצה טוב – סטנפורד על קו ה-5 יארד, 58 שניות לסיום. פסק זמן. בחזרה ממנו לאק שלח מסירה לא מדויקת, אבל חבריו לקבוצה היו שם כדי לעזור. שני מהלכי ריצה טובים הניבו TD ושוויון 34:34. הארכה.

יותר נכון, 3 הארכות.

בראשונה סטנפורד עלתה ליתרון 7 ב-TD ריצה, USC הוסיפה אחד במסירה. בהארכה השנייה USC שוב עלתה ליתרון, ובמהלך האחרון לאק שוב הצליח להשוות במסירה ל-TD.  בשלישית לאק שלח מסירה מדויקת ולאחריה סטנפורד השלימה עוד TD ריצה. במהלך הבונוס לאק שלח עוד מסירה לאנדזון. 48:56. מזה USC לא חזרה.

ומה שהיה שם, בקולוסיאום של לוס אנג'לס, יותר מכל – אפילו יותר מאווירה נהדרת, ששוב הוכיחה כמה לעיר הזו צריכה להיות קבוצה מקצוענית ויותר מהדרמה – הייתה שם תחושה שלאק יסתדר. שלאק יצא מזה. והוא יצא. כמו שספורטאים גדולים עושים. ואני יודע – אני רוצה לראות את זה קורה עוד הרבה מאוד פעמים.