חוקים משלו

מאז פרשיית השחיתות שהורידה את יובנטוס ליגה ונתנה את האליפות לאינטר, המשחק הגדול של איטליה קיבל משמעות חדשה. הערב הן נפגשות

דרור פלדמן

Getting your Trinity Audio player ready...
בופון מנסה להכות את מוטה בדרבי הגדול ב-2009
בופון מנסה להכות את מוטה בדרבי הגדול ב-2009
שנה גודל פונט א א א א

כולנו אוהבים משחקים גדולים עם היסטוריה עשירה, וכשמסתכלים על העימותים שנוצרו בכדורגל העולמי לאורך השנים אפשר לשלוף לא מעט מפגשים שלהם מחכים האוהדים בציפיה לאורך העונה. עם כל הכבוד לברצלונה-ריאל מדריד, יונייטד-סיטי, גלאטסראיי-פנרבחצ'ה, בוקה-ריבר, ריינג'רס-סלטיק ופרטיזן-הכוכב האדום, יש משחק אחד שהמשפט "לא רק ספורט" יושב עליו בול. הדרבי של איטליה בין אינטר ליובנטוס מתנהל זמן רב מחוץ לכר הדשא ובתדירות גבוהה. מזל שיש גם ספורט מדי פעם. אי שם ביולי 2006 נפתח פרק חדש וסוער ביריבות הקשה בין שני מועדוני הפאר. לא חסר דם רע בין קבוצות שונות במדינה הזו, אבל סיפור הקרע בין השתיים חצה מזמן את גבולות האיצטדיון, השחקנים, המאמנים והקהל. למעשה, הייחודיות בהתמודדות הזו היא שהאקשן מגיע רוב הזמן מכיוונם של עורכי דין, חוקרי משטרה, בתי משפט ועסקני עבר והווה. נוצר כאן סכסוך מכוער שעם הזמן הוטמע היטב בתרבות של הליגה, למרות שהקשר לספורט הפך למינורי.

לפני חמש שנים הורדה יובה לליגה השניה לראשונה בתולדותיה, כעונש על התערבות בשיבוצי השופטים. שני תארי אליפות נשללו ממנה, כאשר הטרי ביותר עובר לאינטר. כמעט ארבע שנים לאחר גזר הדין ההוא, הפרשיה קמה לתחיה. הפעם יובנטוס דורשת את הסקודטו האבוד בחזרה. הג'נרל מנג'ר לשעבר, לוצ'יאנו מוג'י, חשף באמצעות פרקליטיו הקלטות לא כשרות של נשיא אינטר מאסימו מוראטי בהן שוחח עם משבץ השופטים באותה תקופה שבה התפוצצה פרשת הקאלצ'יופולי. ההתאחדות האיטלקית ובית הדין דחו את ההאשמות, הרחיקו את מוג'י לכל חייו מהמגרשים וכעת מתנהל דיון בבית המשפט, בסיומו הוא עלול להישלח לכלא ליותר מ-5 שנים בעקבות העבירות שביצע.

בזמן שהקשיש ממשיך להסתבך, ביובנטוס פועלים להשבת הצדק, לדבריהם. הנשיא אנדראה אניילי הודיע: "לא נוותר עד שהאמת תצא לאור ותארי האליפות יחזרו לטורינו. אינטר נהגה כמונו ועד שלא יכירו בכך, לא נעצור". המועדון הבין שדרך צינורות הצדק של ההתאחדות המקומית הם לא יעמדו במשימה. אחרי שפנייתם נדחתה, הגישו שם תלונה רשמית לאופ"א ולבית הדין הגבוה באיטליה, ה-TNAS. בצד השני לא נשארו חייבים, ומוראטי הגיב: "כל הניסיונות להוכיח ששיבצתי שופטים לא יניבו דבר ליובה. חבל שבמקום לתקן את הרושם הרע מנסים להפנות אצבע מאשימה כלפינו".

למעשה, מאז 2006 הדיון בפרשיה לא הסתיים. פרט למוג'י ומוראטי, נחקרו האושיות הבכירות של שתי הקבוצות לאורך השנים, כולל שחקנים כמו אלסנדרו דל פיירו וזלאטן איברהימוביץ'. כדי להבין עד כמה הכדורגל לא משחק תפקיד מרכזי בשנאה הנוכחית בין השתיים מספיק לקרוא את תשובתו של דיאן סטנקוביץ', שנשאל השבוע על העימות מול יובה. "יהיה מרתק, במיוחד לאור מה שקרה מסביב במהלך השנים האחרונות", השיב קשר אינטר. "הסיפור הזה עולה על כל דמיון".

צריך לזכור שבכל הבלאגן הזה נמצאות במרכז שתי הקבוצות החשובות באיטליה. בטורינו טוענים שהצלחת הנראזורי מעלה ריח רע. שבשל הפרשיה מוראטי חגג על חורבות הכדורגל האיטלקי וחורבותיה של יובה, אותה האשים במשך כמעט עשור בזמן שפעל בצורה דומה. במילאנו מנפנפים בתואר האליפות מ-2006, ההוא שהוענק להם בבית המשפט, ומצהירים שהאמת נחשפה. שהם היו הכי טובים והכי ישרים. "אנחנו לא גונבים אליפויות ומעולם לא ירדנו לסרייה B", זה השיר הפופולארי ביותר בקרב אוהדי אינטר בחמש השנים האחרונות, שהן למעשה התקופה המוצלחת ביותר בהיסטוריה של המועדון שעלה לגדולה בעקבות אותה פרשיית שחיתות, שהעיפה את היריבה המרה יובנטוס מהדרך.

צריך להבין עד כמה הקאלצ'יופולי תרם לאינטר. מוראטי מונה לנשיא ב-1995 וב-11 השנים עד לאותה פרשיה זכה בחמישה תארים בלבד. בכל התקופה הזאת לא הצליח לקחת אליפות, למרות רכישת סטארים כמו רונאלדו הברזילאי, איבן סמוראנו, כריסטיאן ויירי, רוברטו קרלוס ורבים אחרים. מאז גזר הדין ועד היום אינטר זכתה ב-12 תארים. יובנטוס, המועדון המעוטר באיטליה, הצליח בתקופה הזו להכניס לארון רק את אליפות הסרייה B ב-2007.

באיטליה מנסים לשכוח מהמבוכה הזו ולהמשיך הלאה. ב-2006 זו הייתה הליגה הטובה בעולם וחודש לפני גזר הדין הנבחרת זכתה בגביע העולם בגרמניה. מאז לא יצאו משם בשורות טובות למי שאינו אוהד אינטר. הנראזורי חגגו זכיות בסקודטו ובגביע איטלקי בכל עונה, וקינחו עם טרבל היסטורי ב-2010. בזמן הזה יובנטוס שבה לליגה הבכירה, אבל הנהלה חדשה וחסרת ניסיון שפכה הון על שחקנים בינוניים והמועדון שקע במרכז הטבלה, כשאנשיו מביטים בתסכול על היריבה השנואה עומדת בכל אתגר. "משהו לא היה תקין במשפט הזה", טוען מוג'י. "חשפו אותי, את נשיאי לאציו ופיורנטינה ואפילו מילאן של סילביו ברלוסקוני נענשה. אבל איך ההקלטות של מוראטי, שהיו קיימות כבר אז, לא נשלפו על ידי החוקרים? הייתה קונספירציה נגד יובנטוס, והיא הצליחה".

"אין לנו קשר לקאלצ'יופולי", חזר על עצמו מוראטי פעם אחר פעם בשנה וחצי האחרונות, ושלח טיפ לראשי יובה: "כל עוד יש צדק בכדורגל שלנו, אני מציע להם לשכוח מפרשיית השחיתות ולהמשיך בלו"ז שלהם". ג'נרל מנג'ר אינטר, ארנסטו פאולילו, היה חד יותר: "אם יובנטוס רוצה להחזיר אליה את אליפות 2006, אז היא צריכה לוותר מראש על כל התארים שבהם זכתה לפני כן". גם התקשורת מוסיפה שמן למדורה, ובמיוחד עיתון "טוטוספורט" מטורינו, שדואג לצאת בכותרות בעד יובה ונגד מוראטי. "No Inter, No Cry" הייתה האחרונה שבהן, ששלחה רמז עבה לבכיות של נשיא אינטר לאורך השנים.

בסופו של דבר כל איטלקי יודע: כמה שהעסק הזה מלוכלך, נגוע ברוע טהור ושמטרת בעלי המועדונים היא להעלים מהמפה את היריבה, דווקא העימות הזה הפך לדובדבן של הסרייה A. בדרבי ד'איטליה יש את כל המרכיבים בשביל לעשות סרט איכותי שמשלב פעולה, דרמה, מתח ואפילו קצת קומדיה. יותר מחמש שנים חלפו מאז אותו גזר דין ששינה את פני הכדורגל שם לתמיד, ועדיין כל אוהד שמכבד את עצמו יודע לדקלם את פרטי פרשיית הקאלצ'יופולי. כ-45 אחוזים בארץ המגף אוהדים את יובנטוס או אינטר, קבוצות שגם היום, אחרי כל הברדק הזה, מעמידות סגלים עם שחקנים כמו אנדראה פירלו, אלסנדרו דל פיירו, ג'יג'י בופון, ג'יורג'יו קייליני, דייגו פורלאן, ווסלי סניידר, ז'וליו סזאר ומאיקון. קשה להתווכח עם הצלחה כזו, גם אם לאותם שחקנים שהוזכרו, מוכשרים ככל שיהיו, יש חלק מאוד קטן בדבר העצום והמורכב הזה שנקרא הדרבי של איטליה.