עומדת בלחץ

במכבי ת"א רוצים להמשיך עם השיטה ההגנתית שהביאה אותם לגמר היורוליג, אך התנאים השתנו. מה צריך לקרות כדי שהסגל הצהוב ימשיך ללחוץ?

אייל גרוסברד
המפתחות בהגנה, פארמר ופאפאלוקאס (אלן שיבר)
המפתחות בהגנה, פארמר ופאפאלוקאס (אלן שיבר)
שנה גודל פונט א א א א

בפברואר האחרון הגיעה מכבי אשדוד למשחק מול מכבי תל אביב בחצי גמר גביע המדינה. הקבוצה של עופר ברקוביץ' אמנם לא הייתה פייבוריטית מלכתחילה, אבל גם לא האמינו שם למה שחוו. שמירת לחץ מדהימה של הצהובים עצרה את אשדוד פוזשן אחר פוזשן ואיפשרה להפתעת העונה לקלוע רק 3 נקודות ברבע הראשון. כשהקבוצה הדרומית יצאה מההלם הפער כבר הגיע ל-41 נקודות, והתוצאה הסופית ברורה. היה זה סימן ההיכר של מכבי החדשה והמרעננת: לחץ בלתי פוסק על הכדור עוד מתחת לסל היריבה, דבר שגרם לה להתקפות לא מסודרות ולעתים קרובות לאובדן כדורים שהובילו לנקודות קלות בצד השני. ידי התמנון והאתלטיות שנזלה מהטריו פרקינס-פארגו-אידסון, יחד עם הניידות של ליאור אליהו והחוכמה של סופו, איפשרו לבלאט להפתיע את אירופה. השלישיה הזו הטילה את אימתה על קבוצות שקיבלו לפתע רק 7-8 שניות רגועות (יחסית) בהתקפה שהפכה ללא כל כך מסודרת. מכבי ידעה להעניש וכתוצאה מכך לכתוש.

מול מילאנו הלחץ הזה, אותו תירגל בלאט קודם בליגה האדריאטית ובמשחקי ההכנה, נכנס לפעולה רק ברבע הרביעי והוריד את הפיגור מדו ספרתי ל-4 בלבד. מול אשקלון בליגה הוא הציל את הצהובים מהפסד מפתיע במאני טיים. בשני המקרים המאמן מיעט להשתמש בשמירה הזאת, המרתיעה והמהפכנית שהדהימה את אירופה בעונה שעברה. השיטה שהפכה את מכבי למי שהיא, וזו שהצהובים הפכו לנושאי דגלה. איך זה קרה?

10 משחקים רשמיים בתוך העונה, מכבי ת"א עדיין לא מחוברת ומגובשת. השינויים הגדולים בסגל, והצטרפות קית' לנגפורד היא האחרונה שבהם, הביאו לכך שלמרות שלרשות בלאט מספר שחקנים בעלי אוריינטציה הגנתית מצוינת, המאמן צימצם בצורה ניכרת את הפולשנות ההגנתית שלו בחצי המגרש של היריבה. גם העובדה שתיאו פאפאלוקאס ראה דקות ארוכות ביורוליג אינה סיבה, הרי שליווני מוטת ידיים נדירה וחכמת משחק שאין שניה שלה, ובקריירה ידע להכריע משחקים בעזרת חטיפות או קריאה נכונה של העומד לבוא. ובלאט עצמו מצהיר כי הקבוצה שיש בידיו תשחק באותה שיטה של השנה שעברה, קרי התבססות על לחץ בלתי פוסק המכסה את כל המגרש, במה שמזכיר את משחקי המכללות בארה"ב, ודרך כך השגת יותר פוזשנים ונקודות בהתקפת המעבר.

אחת הקלישאות המוכרות בעולם הכדורסל היא שמשחקים "מנצחים קודם כל דרך ההגנה". מכבי הפכה זאת לאומנות. "קודם כל, תמיד טוב שיש הכל – שחקנים זריזים עם אתלטיות, חוכמת משחק ואוריינטציה הגנתית", מסביר עוזר המאמן גיא גודס. "עם הכוונה נכונה ואימונים, הלחץ יהיה אפקטיבי, אבל לא תמיד יש את הכלים האלה. יש שחקנים שמצטיינים בזה יותר ויש כאלה שפחות. מבחינת מכבי, הגורם החשוב הוא להעביר את הלחץ וכובד המשקל ליריבה ולחלק המגרש שלה. לגרום לה להגיב. אנחנו לא רוצים שהיא תנהל אצלנו את המשחק שלה איך שהיא רוצה. הגורם השני בלחץ הוא חטיפות - לחץ על הכדור שיוביל לאיבודים שלהם ולסלים קלים שלנו. זה מעכב ומוריד זמן מהשעון".

"החוקים והתנאים זהים גם העונה", מוסיף הקפטן טל בורשטיין. "אנחנו לוחצים לפי קריאת המצב הנתון מצד המאמנים. הרעיון והעקרון הוא שהשיטה נשארה אותו דבר, והשחקנים החדשים לומדים את זה ומצטרפים לעניין. השנה יש לנו גם שחקנים שהם שומרים טוב, כמו פארמר, אוחיון ולנגפורד שהוא שומר מצוין, זריז ואתלט נהדר. פאפאלוקאס נוגע בכל כדור בהגנה, הוא חוטף הרבה כדורים וזה חשוב". מאמן בכיר בליגת העל מנתח: "כדי לשמור לחץ בצורה אפקטיבית צריך כמה פרמטרים. אתה חייב שחקנים אתלטיים, אתה חייב גבוהים שיודעים לקרוא מהלך קדימה ולא רצים כמו עדר אחרי הכדור אלא לכיוון השחקן אליו חבריהם לקבוצה כופים שהכדור יימסר, וכמובן שחקנים זריזי רגליים וחדים. אני לא בטוח שמכבי הנוכחית יכולה לעשות את זה לאורך זמן רב במשחק, בניגוד למה שהורגלנו. כשזה קלף שעובד, זה קלף מנצח. אבל כשהוא לא, ההגנה חדירה והדרך להתייאש קלה כי אתה יכול לחטוף לא מעט נקודות ולהכניס את היריב למומנטום".

האם בדומה לעונה שעברה מכבי תתחיל להפעיל את המכבש ההגנתי המוכר כל כך רק מהמשחק השני? האם היעדרות הטריו שחבריו נמנו על 10 החוטפים הטובים ביורוליג פוגע? ואולי מכבי רוצה לשחק באותה שיטה אך נמצאת עדיין בתהליך של למידת החומר בגלל השינוי המשמעותי בסגל? "לא שינינו סגנון, אבל עכשיו קשה יותר ליישם אותו", אמר בלאט ערב המשחק מול פרטיזן. "אף אחד לא מדבר על הכלבים הנושכים שהיו לנו אז, אבל מצד שני אנחנו חוטפים כמעט את הכמות שהשגנו בעונה האחרונה. השיטה הזו מתאימה גם לסגל הנוכחי ותמיד אפשר להשתפר ולשחק אותה טוב יותר, אז אני חושב שהדברים יהיו טובים עוד יותר".

"זה לא משהו מכוון, אלא יותר עניין של מומנטומים, כי אנחנו תמיד רוצים להתחיל משחק בצורה אגרסיבית", טוען גודס. "לפעמים זה קצת יורד בגלל דברים מסביב כמו החטאות. אתה יכול ללחוץ אחרי עונשין וסל, אבל אחרי החטאה אתה לא מספיק מסודר כמו שאתה רוצה. כשאתה מתחיל רבע זה יותר נוח, כשאתה לא פוגע זה הופך את העניין לקשה. במילאנו רצינו מאוד ללחוץ, אבל החטאנו המון. היינו 0 מ-8 משלוש נקודות בחצי הראשון, ואחרי שאתה מחטיא והכדור נופל פעם לפה ופעם לשם אתה לא יכול לבצע את זה. כשאתה קולע יותר, הסיכוי שלך להצליח בלחץ הוא גדול. אני חושב שאחרי מה שעשינו בשנה שעברה בצורה מדהימה עם הלחץ ונגזרותיו, שגמרנו משחקים עם הלחץ הזה, זה נכנס חזק לאירופה. 80% מהקבוצות במפעלים השונים ובליגות האירופאיות התחילו ללחוץ. יש כאלה שעושות זאת טוב יותר ויש שפחות, כל מאמן והשיטה שלו עם הדגשים האחרים והשחקנים שעומדים לרשותו. זה מאוד תלוי בסוג השחקנים שיש לך כי שחקנים כבדים עם רגליים איטיות מתקשים ללחוץ".

ואולי בעצם מכבי של העונה היא אנדרדוג גדול יותר כי היריבות למדו את המסר שיצא מהמהפכה שהולידה מכבי מודל 2010/11? אולי בלאט וגודס צריכים לעשות את ההתאמות ולהביא עוד שינוי? "אין ללחץ תרופה", מדגיש גודס. "זה תלוי ביריבה, איך היא עושה את זה. אני יכול לומר שנבחרת העתודה שלי שיחקה את אותו סגנון בצורה מדהימה ואחרי זה ישבתי עם שחקני האולימפית להסביר להם איך זה עובד, ואז כששתי הנבחרות נפגשו העתודה התקשתה לפצח את השמירה הזאת. זה מאוד מקשה על היריבה לאורך זמן אם אתה מבצע את זה נכון. הסקאוטינג על הקבוצה השניה מראה מה היא עושה מול לחץ. הרי מתי אתה לוחץ? אחרי עונשין, סל או שקלעת מחטיפה. בכל צורה אחרת אתה חייב להגיב ולא להיות היוזם. יש כאן מימד של הרתעה וליריבה זה לא כיף".

האם הצהובים יוכלו שוב להפתיע באמצעות ההגנה? "הלחץ כשיטה לאורך כל המשחק זה דבר שהיה קיים פה ושם, ועכשיו זה טרנד", מסכם גודס. "בדיוק כמו שמכבי הכניסה בזמנו את משחק המעבר, אחר כך נמצאו פתרונות והעניין יצא מהאופנה. ברגע שקבוצה כמו מכבי עושה לחץ על כל המגרש ומצליחה עם זה, כולם מחקים אותה. ברגע שכל אירופה ראתה אותנו לוחצים ומגיעים עם קבוצה סבירה ולא גדולה לפיינל פור ורחוקים רק ניצחון אחד מהגביע, אז כולם פתאום משחקים כך. האם זה גם עובד לכולם? לא בטוח".

סייע בהכנת הכתבה: רועי גלדסטון