צדק חברתי? לא באמריקה
16.5 אחוזי אבטלה, הפגנות המונים, המשכורת הממוצעת בליגה עומדת על 5.1 מיליון דולר לעונה ושחקני ה-NBA רוצים עוד. אלה האשמים בהשבתה
מיליונרים? רוצים עוד (gettyimages)
אלה ימים היסטוריים בארצות הברית. לא, אין הכוונה לפעם השניה ב-65 שנות קיום ה-NBA שהליגה אינה נפתחת במועד אלא יוצאת בהכרזה ש"כאן שביתה". 2011, שנת המהפכות, מוציאה לרחובות גם את האמריקנים, שנחשבים לנהנים העיקריים משיטת הקפיטליזם. 400 אלף אנשים עוד לא שטפו את וול סטריט, אבל החל מפרסום דו"ח כלכלי עגום בלייבור דיי בחודש שעבר, מספר המוחים שדורשים צדק חברתי ושינוי סדר העדיפויות גדל מיום ליום, ובעשרות ערים מפגינים ללא הרף. ב-15 באוקטובר מתוכננת "אם כל ההפגנות" בדרישה לטיפול בכלכלה הדועכת, באבטלה הגואה ובמספר חסרי קורת הגג הגדל. יוקר המחיה יקבל ביטוי גם בטורונטו, שם באותו יום צפויים עשרות אלפים להפגין. שיעור האבטלה הוא השני הגבוה ביותר מאז שנות ה-40 ועומד על 16.5 אחוזים, דבר שהוביל את הנשיא ברק אובמה לזכות באמון של 45 אחוזים בלבד מהציבור נכון לחודש שעבר – הנתון הנמוך ביותר מאז נבחר לבית הלבן. בסקר רחב היקף של רשת "פוקס" התגלה כי 52% מהמשיבים חושבים שאם אובמה היה מתפקד כמנכ"ל חברה הוא היה מפוטר במצב הנוכחי. וב-NBA שובתים. אלה שמשחקים את המשחק רואים עצמם כגדולים ממנו. והם רעבים. לא ללחם, אלא לעוד כסף.
5.1 מיליון דולרים - זהו מספר הקסם שמסביר הכל. מדובר בממוצע השכר לעונה של שחקן ב-NBA, שווה ערך לשכר ממוצע בליגת הבייסבול וב-NFL יחד. וכן, הרייטינג הנהדר שהביאו בשנה האחרונה קובי בראיינט, לברון ג'יימס, דירק נוביצקי וחבריהם הוא הגבוה ביותר בעשור האחרון, אך יחד עם זאת נמוך בהרבה מזה שמספקים שחקני הפוטבול. ב-NFL יכולים להתגאות בכך שבסתיו 2010 לא פחות מ-18 מבין 20 המשדרים הנצפים ביותר בכל ערוצי הטלוויזיה בארה"ב היו משחקי הליגה. הסופרבול שבר שיאים עם כמעט 155 מיליון צופים ו-45% רייטינג, אבל הכדורסלנים בשלהם: הם רוצים עוד.
ארגון שחקני ה-NBA הסכים אמנם במו"מ עם הליגה להפחית ב-4 אחוזים מדרישותיו לביס בעוגת הרווחים, אולם בעלי הקבוצות דורשים קיצוץ מאסיבי עוד יותר, ובצדק. אין טעם לדון מי הכניס את העגלה לבוץ מלכתחילה, מאחר שמדובר בלהיות צודק אך לא חכם. מה שברור הוא שתאוות הבצע משחקת תפקיד ראשי. הרי כוכבי הליגה כלל לא טרחו להגיע לשיחות החשובות שהובילו לפיצוץ לפני חודש. כל עוד חופשות השיווק באסיה ובאפריקה, הממומנות היטב על ידי חברות מסחריות, מריצות יחסי ציבור ענפים כל כך, מדוע על לברון ג'יימס להראות את פניו בחדר דיונים סואן ולהתווכח על אחוז כזה או אחר שייכנס לכיסו בדיוק כפי שייכנס לכיסו של ג'וש מקרובטרס שמרוויח שכר מינימום. לא ייתכן שתקרת השכר תהיה פרוצה ושחוזים הגבוהים מ-100 מיליון דולר יינתנו לשחקנים שלא שווים אפילו שליש מזה. תראו מה הרוויחו הניקס מאלן יוסטון אחרי שקיבל את חוזה העתק הביזיוני שלו.
יתרה מכך, לפני כשנה הרעיד מהלך מגלומני את הליגה כשלברון, ווייד וכריס בוש חברו יחד למיאמי היט בצעד מתוכנן היטב שגובש בידי שלוש סוכנויות השחקנים הגדולות בארה"ב, שהתאחדו לאחת מפלצתית. אותם סוכנים ניסו לאחרונה לגרום לשחקני הליגה לבטל את מעמדם של דרק פישר ובילי האנטר העומדים בראש ארגון השחקנים מכיוון שהמו"מ מול הליגה לא צלח כרצונם. הם עמדו לצד לקוחותיהם "האומללים", רובם ככולם כוכבי העל, שחייבים שכר של עשרות מיליונים כדי להאכיל משפחה, כפי שאמר פעם לטרל ספריוול. מאחורי הדברים עמד מסר ברור ומפחיד: תנו לנו לנהל את הליגה - לסוכני השחקנים הגדולים באמת. הסיבה? ככל שהחוזים יוכלו להיות גבוהים יותר, הסוכנים ירוויחו עוד. כל קיצוץ, שינוע בסופו של דבר בין 160 מיליון דולרים ל-280 מיליון דולרים לעונה, יגרום להם להפסדים עצומים והנתח יהיה קטן בהרבה מכפי שהוא היום. ובמציאות הזו, בדלת אותה לא ידע דייויד סטרן לסגור בזמן, הם נכנסים ובמלוא העוצמה. וזה מטריד.
אמת, גם הבעלים אשמים. כי שחקן שלא מוכן לספוג הפחתה בשכרו מצד בעלים של קבוצה, אין זה ראוי שראש קבוצה אחר ישפוך בפניו עשרות מיליוני דולרים. 22 קבוצות דיווחו על הפסדים בעונה שעברה, אבל למה לא ללמוד מפורטלנד שחזרה לפלייאוף ולחיים והכניסה 10.7 מיליון דולרים? או מאוקלהומה, שפיתחה שחקנים בעלות נמוכה לצד כוכבים צעירים, חוותה עונות כואבות והגיעה לגמר המערב עם רווחים של 22.6 מיליון דולרים? אל תסתנוורו, אפשר גם אחרת.
המספרים מראים שבעונה החולפת הכניסו 22 מתוך 600 שחקנים מעל 15 מיליון דולרים בשכר וזה מוגזם. יהיו גם אלה שיגידו שמדובר בעונה ארוכה. אז תקצרו אותה. 82 משחקים בעונה הסדירה זה כיף, אבל מוגזם כי אחוזי הצפיה אינם גדלים עד לאחר האולסטאר, ויסלחו לי חובבי פיקנטריית חג המולד. אבל לפני שתקצרו, תסתכלו במראה. תורידו את פריטי האופנה האקסטרווגנטיים, שעלות כל אחד מהם שווה אם לא גבוה מהשכר הממוצע במשק האמריקאי. הגיע הזמן לומר לשחקנים: הקשיבו לרחשים ברחובות, לקול המפגינים שמתקשים לעמוד בנטל. הם לא משחקים, הם מתקשים לחיות. עמדת ה"מגיע לי מיליונים" הזו אינה רלוונטית עוד כי חוקי המשחק השתנו. גם העולם. ואם לא תעשו מעשה ותוכיחו ש-NBA CARES זו לא רק סיסמה שפולטים כשמכריחים אתכם להקריא סיפורים לילדים, תגלו כי נשארתם לבד במערכה הלא צודקת. המשחק גדול מכל שחקן ומכל ליגה ורצון הציבור מכל מנהיג. ולציבור אין היום את הספורט שהוא צמא לינוק בגלל שחבורת עשירים רוצה להתעשר עוד יותר. עד לא מזמן הייתם אתם אלה הגרים בשכונות העוני והמצוקה, האנשים שבחרו לכדרר כדי לשרוד, והיום אתם מפנים עורף בגסות לאותם אלה שמנסים לחקות את מעשיכם. העולם השתנה, אז הגיע הזמן להתנהג בהתאם. העולם במשבר כלכלי, גם הליגה. לפחות את אחת הבעיות השחקנים יכולים לפתור, את השניה תשאירו לאובמה.