איך להציל מועדון

פרנק למפארד כבר בן 33. ואמנם הוא מציג יכולת משופרת לאחרונה, אבל הקשר הוותיק לא נמצא בתוכניות העתידיות של אנדרה וילאס בואס בצ'לסי.

ריו פרדיננד עוד מעט בן 33. בשלוש העונות האחרונות היו ליונייטד יותר משחקי ליגה שהוא החמיץ מאשר כאלה שהוא שותף בהם. פיל ג'ונס, ג'וני אוואנס וכריס סמולינג הם העתיד של הגנת השדים.

בובי זמורה יהיה בן 31 באמצע ינואר הקרוב. בפתיחת העונה הזו הוא סוף סוף הצליח להפוך לנשק הבכיר בהתקפת פולהאם, אבל ב-106 הופעות בקבוצה עד העונה הוא כבש רק 30 שערים. לא מה שאתה מצפה מחלוץ שעלה כמעט 5 מליון פאונד לפני קצת יותר משלוש שנים.

פול קונצ'סקי חגג 30 בחודש מאי האחרון. מאז איבד את מקומו בליברפול הוא הושאל לנוטינגהאם פורסט והעונה משחק בלסטר סיטי.

מייקל קאריק חגג 30 באמצע הפגרה. ב-7 מחזורי פרמיירליג הוא שותף רק באחד, וגם בו עלה כמחליף. פלצ'ר, אנדרסון וקלברלי כולם באים בחשבון קודם.

ג'ו קול יהיה בעוד קצת יותר מחודש בן 30. את העונה הזו הוא מעביר בהשאלה בליל. לליברפול, או לכל קבוצה אחרת שנחשבת גדולה באנגליה, הוא כבר לא יחזור.

ג'רמיין דפו בן 29 ממש עכשיו. בעונה שעברה הוא שותף רק ב-22 משחקי ליגה במדי טוטנהאם וכבש בהם רק 4 שערים. הוא אמנם פתח טוב את העונה, אבל עמנואל אדבאיור נמצא לפניו ברוטציה, הרבה פעמים טוטנהאם פותחת רק עם חלוץ אחד, והוא כבר היה בדרך החוצה מווייט הארט ליין יותר מפעם אחת בעבר.

גלן ג'ונסון היה בן 27 באוגוסט. מרטין קלי הוא המגן הימני הבכיר באנפילד, חוסה אנריקה הוא השמאלי.

אנטון פרדיננד בן ה-26 לא הצליח להפוך לאופציה ההגנתית הבכירה בסנדרלנד בשלוש העונות שלו שם, וחזר עכשי ללונדון כדי להצטרף לקבוצה המתחדשת והשאפתנית של קיו.פי.אר.

***

פרנק למפארד נולד ברומפורד האמידה,שכונה בפרבריה הצפון מזרחיים של לונדון, 25 דקות מאפטון פארק, אצטדיונה של ווסטהאם. אביו הוא אגדה במועדון ופרנקי ג'וניור שיחק בה מקבוצות הילדים ועד שנמכר בגיל 23, בשנת 2001, לצ'לסי תמורת 11 מליון פאונד.

ריו פרדיננד, יליד שכונת פקהאם הנחשלת, שלושת רבע שעה מאפטון פארק, הוא תוצר מחלקת הנוער של ווסטהאם, ושיחק בה מגיל 16 ועד שנמכר ללידס בגיל 22, בשנת 2000, תמורת 18 מליון פאונד.

בובי זמורה, שנולד בשכונת בארקינג הרעה, 10 דקות מאפטון פארק, הצטרף לווסטהאם כילד, ושיחק שם עד גיל 18, ושוב בין גיל 23 ל-27.

פול קונצ'סקי, אוהד ווסטהאם שרוף כילד נולד גם הוא בבארקינג, גדל במועדון, עזב בגיל 16 וחזר לשחק בו בגיל 24 למשך שנתיים.

מייקל קאריק, שנולד בצפון אנגליה, הצטרף למחלקת הנוער של ווסטהאם מגיל 16 ועד שנמכר לטוטנהאם בגיל 23, בשנת 2004, תמורת 3.5 מליון פאונד.

ג'ו קול, יליד איזלינגטון שבמרכז לונדון, ארבעים דקות מאפטון פארק, הגיע לווסטהאם בגיל 13 ושיחק שם עד שנמכר, בגיל 22 בשנת 2003, לצ'לסי תמורת 8.7 מליון פאונד.

ג'רמיין דפו נולד בשכונת בקטון, 22 דקות מזרחה מאפטון פארק. הוא שיחק בווסטהאם מגיל 17 ועד שעזב לטוטנהאם בגיל 22, בשנת 2004, תמורת 6 מליון פאונד ובובי זמורה.

גלן ג'ונסון נולד בגריניץ', המקום הזה שהזמן מאופס בו, 35 דקות מאפטון פארק. הוא שיחק בווסטהאם מגיל 15 ועד שנמכר בגיל 19 לצ'לסי, בשנת 2003, תמורת 6 מליון פאונד – הרכישה הראשונה בעידן רומן אברמוביץ'.

אנטון פרדיננד, שאתם יכולים להבין כבר איפה נולד, הצטרף לווסטהאם בגיל 17. הוא נמכר בגיל 23, בשנת 2003, סנדרלנד שילמה עבורו 8 מליון פאונד.

***

ברוטציה הבכירה של ווסטהאם, משחקים היום רק שלושה שחקני בית. ג'יימס טומקינס בן ה-22, שחקן הרכב כבר עונה שלישית עם עשרות הופעות בנבחרות הצעירות של אנגליה, נולד בבאסילדון לחופיה המזרחיים של אנגליה. ג'ק קוליסון בן ה-23, הפך לשחקן הרכב כבר ב-2008, נולד בווטפורד, שעה צפונה מאפטון פארק, יש לו עשר הופעות בנבחרת וויילס. מארק נובל בן 24, נולד בקאנינג טאון, 10 דקות מאפטון פארק, היה הקפטן של אנגליה הצעירה שהגיעה ברצף לחצי גמר ולגמר אליפות אירופה.

איך זה שברחבי הליגות הבכירות באנגליה מסתובבים כל כך הרבה שחקני בית של ווסטהאם (ישנם עוד לא מעט שלא הוזכרו), בעוד בקבוצה עצמה, למרות שהיא בליגה השנייה, אין מקום ליותר משלושה? סיבה אחת היא כמובן העובדה שווסטהאם, קצת כמו איאקס למשל, היא אקדמיה מעולה וענייה (יחסית). אז היא מייצרת שחקנים מעולים שנמכרים בסכומים גדולים ועוזרים להחזיק את המועדון.
אז זו לא המציאות כבר כמה שנים טובות, כפי שאפשר לראות מהשנים בהן נמכרו מרבית השחקנים שהזכרתי בהתחלה.

אז מה קרה? קודם כל, הייתה הירידה של 2003 לליגה השנייה, אז הקבוצה איבדה כמעט את כל האנגלים הבכירים שלה. אח"כ מה שקרה זה שווסטהאם נפלה קורבן לטרנד הזרים בפרמיירליג. שני מנג'רים זרים שעבדו במועדון ברצף בשנים האחרונות, ג'יאנפרנקו זולה ואברם גרנט, החתימו שחקנים מכל העולם, וביטאו שאיפה – תחת בעלים זרים – לקדם את המועדון ברמה הבינלאומית.

***

ועכשיו הקבוצה נמצאת בליגה השנייה, עם שלושה שחקני בית בלבד שנמצאים באופן קבוע בתמונת ההרכב. מעבר לכך, המצב לא רע. לווסטהאם הסגל הכי עמוק והכי מוכשר בצ'מפיונשיפ, היא משחקת טוב ולמרות קללת דקה 90 במשחקי הבית שלא נראתה כדוגמתה (בחמישה מתוך שישה משחקי בית רשמיים חטפה ווסטהאם שער בדקה ה-89 ומעלה. פעם אחת זה לא השפיע והיא ניצחה, פעם נוספת סיימה בתיקו ושלוש פעמים הפסידה בבית בדקה ה-89 ומעלה העונה. זה נורא) היא נראית כמו מועמדת לגיטימית לעלייה, אפילו אוטומטית.

אבל עם המעבר המתקרב לאצטדיון האולימפי הקר והלא ביתי, ועם הצ'אנס הריאלי בכל זאת שהיא לא תעלה ליגה, יש רק דרך אחת שאני מסוגל לחשוב עליה שהעונה הבאה, בליגה השנייה ובאצטדיון חדש עם מסלול ריצה בין היציעים לדשא, לא תהיה קטסטרופה, והיא נראית ככה:

שוער: רוברט גרין
הגנה: פול קונצ'סקי, ריו פרדיננד, אנטון פרדיננד, גלן ג'ונסון
קישור: ג'ו קול, פרנק למפארד, מייקל קאריק, מארק נובל, ג'ק קוליסון
חלוץ: בובי זמורה (חשבתם שתראו פה את ג'רמיין דפו? שילך לחפש המניאק)