בואו נדבר קצת על NBA! יותר נכון, על הדבר הכי קרוב ל-NBA שנקבל בתקופה הקרובה... ואולי גם בתקופה הלא-מאוד-קרובה. מוכנים? מתרגשים? יורובאסקט!
(תהיה: האם באמת היורובאסקט הוא יותר קרוב ל-NBA מאשר משחקי השכונה שכוכבי הליגה משתתפים בהם בחודשיים האחרונים? אין צורך לענות)
סגלי הנבחרות מנו 28 שחקני NBA באליפות שננעלה אתמול. ובניגוד לטורנירים מהעבר הקרוב, הפעם מה שהכריע את גורל האליפות לא הייתה דווקא רשימת שחקני ה-NBA שנעדרו מהטורניר (אבל אל תגידו את זה בישראל), אלא איזו נבחרת הצליחה להעמיס יותר שחקני NBA שגם באמת שיחקו, ושיחקו טוב.
השורה התחתונה מאוד ברורה: במשחק הגמר השתתפו 11 כאלה, וספרד עם שישה ניצחה את צרפת עם חמישה (האמת, לספרד יש שבעה כאלה, רק הבחור הזה שלא הפסיק להפציץ בשלבי הגמר... מה אני אגיד לכם... לא בא לו לשחק 90 משחקים בעונה). ממוצע שחקני ה-NBA בשלושת המקומות הראשונים הוא 4.3 לנבחרת. הממוצע בשלושת המקומות האחרונים? 0. אפשר להמשיך לשחק עם זה: מקומות 1 עד 12 – 22 שחקני NBA. מקומות 13 עד 24 – 6 (חצי מהם באיטליה). הנקודה ברורה.
את הדומיננטיות של שחקני ה-NBA על האליפות הזו אפשר לראות כמובן גם בטבלאות מובילי הסטטיסטיקות.
5 מ-8 הקלעים המובילים הם שחקני NBA, כששניים נוספים מתוכם הם ננאד קרסטיץ' שעזב ממש עכשיו, וחואן קרלוס נבארו – שהוא שחקן NBA שפשוט לא משחק ב-NBA. 7 מ-9 הריבאונדרים המובילים הם שחקני NBA, כולל 4 מ-5 הראשונים. בחטיפות זה 6 מ-10, בחסימות 6 מ-8, בדאבל-דאבל 6 מ-9 ובאחוזים ל-2 הם תופסים 7 מ-11 המקומות הראשונים.
אבל איפה לא רואים אותם כמעט בכלל?
בדקות משחק. שם בתוך ה-9 המובילים יש רק 2 שחקני NBA, פארקר וניקולה באטום, שסחבו את צרפת למדלית כסף היסטורית. איך מסבירים את זה? לא יודע. אולי לכם יש רעיון (מה אולי? בטוח!).
אבל את שתי הקטגוריות הבאות מהן נערים שחקני ה-NBA יותר קל להסביר.
באסיסטים: 1 מ-16 המובילים הוא שחקן NBA (פארקר, מקום 5).
בקליעות לשלוש: 0 מ-12 המובילים הם שחקני NBA (מקום 13: באטום).
שנציין את המובן מאליו? ובכן, הבעיות הכי בולטות של הכדורסל שמשוחק בליגה הטובה בעולם הן משחק קבוצתי לוקה ויכולת קליעה מדרדרת. נהוג כמובן לחשוב שאלה בעיות של הכדורסל האמריקאי ושל הכדורסלן האמריקאי, אבל היי – אם ככה מדוע שחקני ה-NBA האירופים נופלים בקטגוריות האלה בענק מול עמיתיהם ללאום שלא שפר עליהם מזלם לשחק מעבר לאגם הגדול? האם הם "נדבקים" במחלות האלה? ובכלל, האין זו הכוונה בלצרף שחקן "זר"? כדי שיוסיף משהו שחסר?
***
בסופו של דבר, למרות שלאורך מרבית הזמן האליפות הזו התנהלה בין משחק רע אחד מול מעט קהל למשחק רע אחר מול מעט קהל – אי אפשר לצפות להרבה יותר מזה מטורניר עם 24 בספורט שלא מעניין 90% ממדינות אירופה – היו בה גם לא מעט רגעים מאוד מוצלחים של כדורסל מצוין, מול אולמות מלאים. היו בה נבחרות שספק אם הן מורכבות כולן מכדורסלנים מקצועניים, אבל היו בה שחקנים שעשו הכל על המגרש ברמה הגבוהה ביותר (פארקר, קירילנקו, נוביצקי, גאסול) ובאמת גרמו לנו להתגעגע לכדורסל תחרותי בו כל השחקנים הם אנשים עם כישרון.
הקוטביות הזו מסמלת את מצבו של הענף באירופה – בין מעט מדינות בהן הוא נחשב לספורט לאומי לבין מרבית מדינות היבשת בהן הוא רחוק מלהיות בכלל ענף רלוונטי. אבל היא גם מסמלת את הבעייתיות בטורניר כל כך רחב. אפילו ביורו 2016 יש סכנה שנראה יותר מדי כדורגל איום ונורא, עת ישחקו בצרפת 24 נבחרות (הסכנה כל כך מוחשית שאפילו יש סיכוי שישראל תהיה שם. אבוי).
לפחות הטורניר האולימפי בעוד שנה לא יסבול מהבעיה הזו יותר מדי. רק 12 נבחרות משתתפות בו, ומלבד נציגות אסיה (סין), אוקיאניה (אוסטרליה) ואפריקה (טוניסיה) – כל היתר אמורות להרכיב חתיכת טורניר איכותי ותחרותי. צרפת סוף סוף חיברה את הכישרון העצום לכדורסל טוב ומנצח, ארגנטינה וברזיל יביאו איתן עוד כ-8 שחקני NBA, רובם איכותיים, מטורניר המוקדמות – בו הפייבוריטיות הן רוסיה, ליטא, יוון והרפובליקה הדומיניקאנית (בה משחקים בין היתר אל הורפורד, צ'רלי וילנואבה ופרנסיסקו גרסיה) – יעלו עוד 3 נבחרות שיראו בעצמן מועמדות להגיע לשלבים הגבוהים, ואת מה שספרד מסוגלת לעשות כולנו יודעים. כבר ראינו. וכשהם מדברים על זהב אולימפי – כדאי להתחיל להאמין.
אם אכן תבוטל כל (או מרבית) העונה ב-NBA, האמריקאים – שבדר"כ מתלוננים שהם מגיעים עייפים לאולימפיאדה - עלולים להגיע בכושר רע במיוחד לטורניר האולימפי, שייפתח כבר בסוף יולי. אם העונה תיפתח באיחור, מחנות האימום יהיו קצרים, והליגה תנסה לדחוס כמה שיותר משחקים בכמה שפחות זמן – העייפות, השחיקה והפציעות לא יאחרו להגיע. לכן מבחינת יו.אס.איי בסקטבול (האיגוד שלהם) – לשלוח שחקני NBA מובילים לאירופה בזמן השביתה זה אינטרס לאומי. אנחנו בעד, לדעתי יש עוד מקום על הספסל בנוקיה.