ערוץ הספורט התחיל (חזר) לשדר פוטבול השנה, בתזמון מצוין – שנה שעברה הייתה הכי טובה בתולדות הענף מבחינה של הכנסות ורייטינג (ובבקשה תחסכו את הטוקבקים על איזה ערוץ זה בדיוק משודר בו וכל זה... כי אני לא הכתובת!). וגם על המגרש המצב מצוין עם מצבת קוורטרבקים עמוקה ואיכותית אולי יותר מאי פעם ותחרותיות ושווניות לרוחבה של כל הליגה כמעט. והתזמון מצוין כי אני קיבלתי את הבלוג הזה כאן, ואני אוהב פוטבול יותר ויותר עם כל שנה שעוברת, אז יש לי יופי של תירוץ (ומקום) לכתוב על זה.
לחצו כאן למה שכתבתי לקראת פתיחת העונה על מייקל ויק (זהירות, זה פותח בעמוד חדש, או טאב - אם אתם משתמשים בדפדפן מעודכן)
אגב, משהו שאני וחברים שלי שמנו לב אליו, ואני אציג אותו בשאלה: איזה ליגה משדרים בארץ הכי הרבה משחקים שלה בשידור ישיר פר-מחזור?
תשובה: ליגת האלופות (10 בסך הכל). אבל בטח את זה ידעתם.
ואיפה ליגת העל בכדורגל מדורגת? לא ברור כי לא בדקתי את כל הליגות, אבל לא ממש בטופ, כשרק ארבעה או חמישה משחקים מועברים ישירות.
אבל אני יודע מי במקום השני. ה-NFL.
כן, כן.
חובבי הפוטבול האמריקאי החיים בישראל מקבלים בכל מחזור שבעה או שמונה משחקים בשידור ישיר. זה עושר אדיר, ולגמרי כדאי לכולכם לקפוץ על העגלה.
בכלמקרה, רק כדי להבין על איזה גל אדיר של מומנטום רוכבת הליגה, גל שגם השביתה לא עצרה (אולי היא אפילו עזרה לו – בטח מבחינת רמת הסיקור התקשורתי) – קיבלנו מחזור פתיחה היסטורי. לא פחות. מחזור כל כך רוויי בשיאים שגם הפטיש החולני של האמריקאים לספור כל דבר לא מסוגל להסביר או לגמד.
אז מה היה לנו? ככה:
• החזרה ל-TD מ-108 יארד במשחק הפתיחה (ההחזרה השנייה הכי ארוכה אי פעם), על ידי שחקן המשחק את משחקו הראשון בקריירה.
• טד גין ג'וניור רשם הישג מדהים: בתוך פחות מדקה (59 שניות ליתר דיוק) הוא החזיר ל-TD פעמיים – פעם אחת מפאנט (55 יארד) ופעם אחת מקיק אוף (102 יארד). שני מהלכים שניצחו לסן פרנסיסקו את המשחק.
• רוברט יאניקובסקי בעט שער שדה מ-63 יארד – שווה לשיא ה-NFL.
מלבד אלה נקבעו שלל שיאי מסירות – שלפי הפרשנים האמריקאים אפשר להסביר אותם בכך שהשביתה מנעה מההגנות וממשחקי הריצה (המצריכים הכנה מרובה, ים של תרגילים ותיאום מקסימלי) להתמקצע לחלוטין, מה שהביא את הקבוצות למסור הרבה יותר. ובדור כל כך מוצלח של קוורטרבקים, כל מטאטא ירה. תראו עד כמה:
• הקוורטרבק של קרוליינה, קאם ניוטון, שהוא גם הבחירה הראשונה בדראפט, מסר ל-422 יארד – הכי הרבה שרוקי מסר אי פעם.
• בחמישה משחקים שני הקוורטרבקים מסרו 300 יארד לפחות כ"א – שיא NFL.
טום בריידי, ה-MVP של הליגה, היה בעצמו אחראי לכמה שיאים:
• הוא מסר 517 יארד – שזה גם שיא מועדון וגם מקום חמישי בתולדות הליגה.
• ה-517 יארד האלה, לצד 4 מסירות ל-TD, הן הפעם הראשונה שמשהו כזה קורה מאז 1962.
• בריידי וה-QB שממול, צ'אד הני ממיאמי (אולי ה-QB הפותח הכי גרוע בליגה), מסרו ביחד ל-933 יארד – שיא NFL.
• ועל הדרך, בריידי מסר כדור לרסיבר שלו, ווס וולקר, שתפס ורץ ל-TD – מהלך שהשלים 99.5 יארד – המסירה+ריצה ל-TD הכי ארוכים בתולדות הליגה.
ויחד עם כל זה, קרה עוד דבר, יותר מרגש מכל היתר, ואני אחלוק אתכם את הסיפור.
כיוון שכל משחקי המחזור לא משוחקים במקביל, זה יוצר מצב שבליגות הפנטסי – בהן הקבוצה שבנית מתמודדת ראש בראש מול קבוצה של שחקן אחר – כל השחקנים בצד אחד כבר שיחקו וצברו את הנקודות שלהם, בעוד בצד השני המתמודד עוד מחכה שכל השחקנים שלו ישלימו את הבוקס סקור. לאורך כל הזמן המערכת האוטומטית של ESPN מנסה לנבא כמה נקודות יצברו השחקנים שלך.
וכך, לפני יום המשחקים האחרון – בו בין היתר התמודדו ניו אינגלנד של בריידי מול מיאמי ואוקלנד (עם הבועט יאניקובסקי) – 6 מ-9 שחקני ההרכב שלי שיחקו, וצברו רק 35 נקודות. זה מביך. מנגד, כל 9 שחקני ההרכב של היריב שלי שיחקו, וצברו 102 נקודות.
שלושת השחקנים שעוד היו צריכים לשחק "עבורי" היו בריידי, וולקר ויאניקובסקי. המערכת של ESPN חישבה ומצאה שהם אמורים להביא את הסקור הקבוצתי שלי ל-74 נקודות. כלומר – אבדה התקווה, אין שום סיכוי לניצחון.
אבל כמו שהמערכת האוטומטית של ESPN טעתה כשחשבה ש-6 הראשונים שלי ישיגו משהו כמו 65 נקודות, ובפועל קיבלתי מהם רק קצת יותר מחצי, כך גם קוויתי שהיא תפספס פה. למי שיושב לידי במשרד אמרתי לפני המשחק: רק אם בריידי יתפוצץ, יש לי סיכוי קלוש.
את מה שבריידי עשה, כבר ראיתם למעלה.
הוא סיים עם 34 נקודות פנטסי וגרר את וולקר למה שהיה אולי המשחק הכי טוב בקריירה שלו עם 160 יארד (מתוכם 99.5 באותה תפיסה היסטורית) ו-2 TD. וולקר בעצמו תרם 28 נקודות פנטסי. והבועט שלי? אדון יאניקובסקי לא רק קבע שיא עם שער שדה מ-63 יארד אלה סיפק לי עוד 13 נקודות. עשיתם את החישוב? אני אעזור לכם: 35 ועוד 34 ועוד 28 ועוד 13 זה 110. הרבה יותר מה-102 של הבחור שהתמודד מולי.
מה שהפך את זה לקאמבק הגדול בתולדות הפנטסי* (* - לא בדוק) – ולהישג שהפך את המחזור הראשון של עונת 2011 לבאמת אירוע בלתי נשכח. איזו עונה הולכת להיות.