מעבר לשיא
במקום פריחה, הזכיה באליפות אירופה יצרה ביוון ציפיות מוגזמות והעניין בנבחרת רק הולך ודועך. ולמרות ההבטחות של המאמן, הסגנון נותר משעמם
היא הגיעה להישגים רבים יותר, כולל זכיה מפתיעה באליפות אירופה, נחשבת לנבחרת שלא פוחדת מאף יריבה, ובכל זאת יוון הגיעה ארצה עם לא מעט הצהרות על רצונה להוציא תיקו מנבחרת ישראל. משהו לא טוב עובר בשנים האחרונות על הנבחרת של פרננדו סנטוס. הוא הבטיח שינוי, וכמו פוליטיקאים גדולים ממנו לא קיים. לנעליו של אוטו ריהאגל הוא לא ממש נכנס והתהליכים שניסה להתוות לא צלחו במבחן התוצאה. למרות שהיא מוליכה את הבית הישראלי עם הכניסה למאני טיים, הציפיות הגבוהות בעוכרי הנבחרת שמדגישה כעת עוד יותר את תדמיתה האפרורית.
"ריהאגל, יהיה מה שיהיה, הוא אגדה ביוון", מספר סוכן השחקנים עובד קראוס, שגר במשך שנים ביוון ונמצא בקשרי ידידות חמים עם בכירי הכדורגל היווני. "יוון היא מדינה של תקשורת ועיתונות הספורט שם קשה מאוד. בתחילת דרכו ריהאגל הפסיד שני משחקים במוקדמות היורו, אותו הוא לקח בסוף, ונכתב עליו שהוא 'מאמן זקן שזמנו עבר'. כיום הקהל עדיין סוגד לו. לטענת היוונים, קמפיין מוקדמות המונדיאל היה אחד יותר מדי, כי מבחינת התהליך שסנטוס עושה – הצערת הנבחרת וארגון מחדש – החומר שזכה ביורו היה צריך לסיים דרכו בנבחרת לפני 4 שנים ולא לפני שנה וחצי. זה ההבדל העיקרי. בקמפיין הקודם הציפיות מנבחרת יוון היו בשמיים והיוונים התייחסו לנבחרתם ככזו הנמצאת בטופ האירופאי. מסנטוס הם מצפים לא רק למיקום גבוה, אלא גם לכדורגל טוב. הם מאוד התאכזבו שהכדורגל האטרקטיבי שהבטיח להם לא השתנה ולא הגיע. זה אותו כדורגל של ריהאגל, רק בלי ריהאגל".
"סנטוס יחסית מאמן חדש", מסביר העיתונאי היווני דימיטריס חריסת'אנטיס. "הוא מאמן טוב מאוד, הוא הצליח עשה עבודה טובה בא.א.ק אתונה בתחילה ואז בפאוק סלוניקי. הוא מאמן סולידי. הקבוצות שלו לא היו מדהימות ומעולם לא תקפו וכבשו הרבה שערים, אלא תמיד היו כאלה שעשו את העבודה. קשה תמיד לנצח את הקבוצה שלו ולכן בחרו בו כמחליף לריהאגל. זו נבחרת ממושמעת שתמיד מנסה לא לספוג ואז לנצל הזדמנות או שתיים כדי לנצח. הוא אמר שישנה את הסגנון, אבל זה לא קל, כי לא רק המאמן צריך לרצות לשנות. את השחקנים אי אפשר לשנות. אין הרבה שחקנים קדמיים טובים ביוון. היו לו בעיות כי מספר שחקנים חשובים כמו גקאס החליטו לפרוש מהנבחרת בגלל סיבות אישיות".
הדעות ביוון חלוקות. למרות הקלישאות הרגילות מצד מספר שחקנים על הליכה על ניצחון והשגת 3 נקודות, ביוון מדברים בעיקר על תיקו שישרת את מטרתם. "הרוח אצלנו לקראת המשחק? יש רצון לנצח כי 3 נק' בבלומפילד ולמעשה עלינו ליורו, אבל גם תיקו הוא תוצאה טובה", אומר חריסת'אנטיס בנייטרליות. "כמובן שהנסיבות חשובות, וזה יהיה משחק קשה בתנאי חום קשים מאוד וזה יקשה עלינו. אני חושב שתיקו אכן יעזור לנו למשימה".
"מנהלי הנבחרת ונשיא ההתאחדות עושים טבלה לפני כל קמפיין ומפרסמים אותה", מגלה קראוס. "הם רושמים בטבלה את התכנית שלהם, מכל צמדי משחקים, וכמה נקודות הם בונים לקחת מכל משחק. נכון להיום המשחק היחיד שהם נפלו בו זה הביתי מול גיאורגיה. נגד ישראל הם סימנו 4 נק' והשיגו כבר 3 באתונה. אם הם ינצחו פה זה יהיה בטעות. הם באים להשיג תיקו מול ישראל ומול קרואטיה, לקחת עוד ניצחון במשחק הנוסף ולעלות ליורו. זו התכנית איתה הם התחילו את הקמפיין. אנשי הכדורגל היוונים לא מאמינים שהם יכולים לנצח בישראל ויודעים שאנחנו בתקופה טובה. אם להשוות, לפני שנתיים בר"ג שנגמר 1:1 הם היו בטוחים שהם יביאו תיקו. הנבחרת שלהם בסוג של פרשת דרכים, פשוט בשום מקום. אמר לי איש כדורגל בכיר ש'אנחנו עובדים על עצמנו עם תוצאות כי מול הולנד וצרפת בבית לא היינו קרובים לדגדג את חלום העליה'".
לפחות מבחינת הציפיות, מה גרם להליכה לאחור? "באופיים היוונים התרגשו פעם אחת, ואותו ריגוש לא מעניין אותם פעמיים", מספר קראוס. "בעשור הקודם, אחרי העליה ליורו והזכיה בטורניר, זה היה גדול מדי עליהם. הם עד היום לא עיכלו את הזכיה הזאת. במקום שהדבר יגרום למינוף הכדורגל במדינה זה גרם לירידת מתח ולצניחה באהדה. במשחק קריטי במוקדמות היורו האיצטדיון באתונה היה בעבר מתמלא, ולעומת זאת היום יש קרחות ביציעים כי הנבחרת פשוט לא מעניינת את העם. היא הרגילה אותו לסנטדרט גבוה מאוד. הקהל חווה את הזכיה ומבחינתו הוא דורש ניצחונות וריגושים חדשים. סנטוס רצה, אבל לא שינה דבר. המטרה במינוי שלו הייתה להחזיר את הקהל. ריהאגל אימן את יוון כמעט עשר שנים וזה היה תור הזהב של הכדורגל היווני בכל הזמנים, ולדעתי זה לא יחזור שוב. האבסורד הוא שבאמצע הדרך יוון איבדה את הקהל שלא הזדהה עם הכדורגל שלה. ציפו שסנטוס יחזיר את הקהל. דוגמה טובה היא שיצחק שום היה מועמד חזק לאמן את יוון יחד עם סנטוס ואחת הסיבות שחשבו עליו ברצינות זה שעם שום יש כדורגל אטרקטיבי והתקפי".
לואיס פרננדז ספג ביקורות רבות מכלי התקשורת על שינויים שניסה להנחיל בנבחרת ויחד עם זאת להמשיך ולתת אמון ביוסי בניון ודודו אוואט כלידרים שיסחבו אותה על הגב. גם ביוון העסק דומה. "קצוראניס וקראגוניס הם שחקני המפתח ויהיו כאלה גם במשחק מולכם", מדגיש חריסת'אנטיס. "הם השרידים מהנבחרת ההיא. אני לא יודע אם הם ישחקו וכמה, אבל מאחורי הקלעים ובחדר ההלבשה הם מושכים בחוטים ובחדר ההלבשה הם קובעים. הם המנהיגים. אתם צריכים להבין את המנטליות, אנחנו היוונים מתחילים להתלונן אם משהו הכי קטן מתחיל להשתבש. עד עכשיו והכל בסדר. אנחנו לא מבריקים, אבל במבחן התוצאה אנחנו עומדים. התקשורת מכירה את סנטוס שנים, ומחבבת אותו כי הוא אדם רציני ואיש של עבודה. הוא נתן צ'אנס להמון שחקנים צעירים להיכנס לנבחרת וניסה הרבה מאוד בשנה האחרונה כמו שפרננדז עשה אצלכם. התקשורת פה מאמינה בו ובדרכו".
"אין להם המון כוכבים, אבל ביחס אלינו היוונים עדיפים", מסכם קראוס. "הם מגיעים למשחק הזה במצב רוח לא טוב כי אין את ההתרגשות של השחקנים. זה כמו משחק בין מכבי כדורסל לקבוצה קטנה ורואים היסטריה מסביב כשמכבי מפסידה ולא מבינים למה. היוונים מגיעים למשחק הזה ללא ריגוש ותאווה לנצח כמו שיש לנו. אם מנתחים את חומר השחקנים, יש להם חומר טוב יותר, ויש להם שחקנים למשל מהליגה הגרמנית המצויים בכושר מצוין. ברור גם להם שחוק בוסמן היטיב איתם והם משחקים במיטב הליגות כי הליגה שלהם נחלשה מקצועית וכלכלית, ראה מקרה פנאתינייקוס. הם יכולים לשחק בונקר ולנצח 0:3 במתפרצות, אבל סגנון המשחק לא ישתנה. מה שעשה ריהאגל זה להשריש בשחקני הנבחרת שהם לא מוכשרים וחזקים כמו ספרד, שהם לא ברזיל ושאף שחקן הוא לא מראדונה, אבל שאפשר לקחת יתרונות כפיזיות ומלחמה ולהגיע לתוצאות. זה לא סגנון הגנתי גרידא, אלא פיזי. יש להם שואבי מים וחוטבי עצים, דבר שלמשל יכול היה לעזור לשיטה הישראלית כדי לכסות על חולשות. הם כאלה ותמיד יהיו כאלה. אין סיכוי שהם יבואו לתקוף ולשחק כדורגל יפה". תיקו מתאים להם, כבר אמרנו?