פיירו: "היו ימים שלא היה לנו מה לאכול"

פרנצדי פיירו כיכב עד ממש לא מזמן במדי מכבי חיפה, וכיום הוא מוביל בימים אלו את נבחרת האיטי בהופעה היסטורית ומרגשת במונדיאל 2026. החלוץ העניק ראיון חשוף ויוצא דופן לעיתון 'מארקה' הספרדי, שבו הוא סיפר על הילדות הקשה בצל העוני, הבחירות הבלתי אפשריות של אמו, והתקווה שהוא מעניק למדינה שלמה שחיה תחת פחד ויוקר מחיה קיצוני.

"גדלתי ועברתי ימים שבהם לא היה לנו כלום לאכול", פתח פיירו את הלב במונולוג מצמרר. "אמא שלי הייתה צריכה לבחור בין לאכול בעצמה באותו יום לבין להאכיל אותנו. זו המציאות ממנה באתי". עוד סיפר: "שיחקנו ברחוב בלי נעלי כדורגל. השתמשנו בתפוזים כדי לשחק כי הם היו קטנים. כשבעטת בהם, הם התנגשו באבנים. ולפעמים היו זכוכיות שבורות ברחוב שננעצו ברגליים. לא היה לנו כסף ללכת לבית החולים, אז היית צריך להוציא את הזכוכיות האלה בעצמך".

האיטי, מדינה למודת סבל, אלימות כנופיות וחוסר יציבות פוליטית, מצאה בנבחרת הכדורגל שלה מפלט של שפיות. פיירו מסביר שהטורניר הזה הוא הרבה מעבר לספורט עבור עמו: "לפני המשחק הראשון שלנו נגד סקוטלנד, כולם היו ברחוב. תארו לעצמכם: משבע בבוקר ועד שהמשחק התחיל. אנשים התאספו כדי לצפות בו בשידור חי. באותו יום לא היו יריות, לא היו קטטות. לא היה כלום, רק כדורגל. כולם היו מרוכזים אך ורק בנבחרת האיטי. אנשים רואים בנו תקווה. הם רואים בנו אושר. לאנשים רבים יש סיפור דומה לשלי, אבל מעולם לא הייתה להם הזדמנות לספר אותו".

החלוץ, שעבר בגיל 11 למסצ'וסטס, לא שוכח מאיפה הגיע והקים קרן סיוע לילדים בהאיטי: "אם לא הייתה לי כל העזרה הזו לאורך הדרך, כנראה שלא הייתי כאן היום. בהאיטי יש מאמנים שצריכים לבחור בין להוציא תעודת אימון לבין להאכיל את הילדים שלהם".

הלילה (שבת, 3:00 שעון ישראל פיירו ונבחרתו יפגשו את ברזיל, הנבחרת שבאופן מסורתי מרבית תושבי האיטי אוהדים בהיעדר נבחרת מקומית בטורנירים הגדולים. לפיירו יש מסר ברור בעניין: "במשך שנים אנשים בהאיטי תמכו בברזיל או ארגנטינה. עכשיו המצב השתנה. עכשיו יש להם רק אופציה אחת - הם חייבים לתמוך בנו. לא אכפת לנו נגד מי אנחנו משחקים. אנחנו הולכים להילחם. באנו לכאן כדי להתמודד מול כל אחת. אני תמיד מדמיין את עצמי מבקיע בכל משחק".

לפיירו יש חגיגה קבועה שבה הוא מסמן תנועת טלפון עם היד. הוא ניצל את הבמה כדי לשלוח עקיצה משעשעת לכתבים הספרדים: "בכל פעם שאני מבקיע אני עושה תנועה של הרמת שפופרת טלפון, כי זו הדרך שלי להתקשר לאלה שעוקבים אחריי. אם אבקיע מחר, אתקשר אליכם. אז, מארקה, אם אני מבקיע מחר - אל תשכחו לענות לטלפון".

לסיום, פיירו הפתיע את המראיינים כשחשף את התוכניות שלו ליום שאחרי הכדורגל. מתברר שבזמן שכיכב על המגרשים (כולל בליגת האלופות עם הירוקים), החלוץ השלים תואר אקדמי בקרימינולוגיה, בעידודם של הוריו: "כן, ההורים שלי תמיד ייחסו חשיבות עצומה לחינוך. הם תמיד לימדו אותי שהכדורגל יכול להסתיים בכל רגע. אם שואלים אותי על העתיד, הייתי רוצה להפוך לסוכן FBI. אם מחר יקרה משהו חמור מאוד, למי יתקשרו? בדיוק, ל-FBI. הרבה אנשים, אפילו רבים מחבריי לקבוצה, לא ידעו את זה עליי, כי אני אדם שקט".