לראשונה: הטכנולוגיה שאישרה שער במונדיאל

השער של שבדיה אושר בזכות שבב מתוחכם. מקרי העבר, ההסבר והדילמות סביבה

מערכת אתר ערוץ הספורט

תגיות: מונדיאל 2026

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

ב-1:5 של שבדיה על טוניסיה, הטכנולוגיות המסייעות להחלטות השופטים גנבו את ההצגה. השער הרביעי של הצהובים, שאמנם נפסל ברגע הראשון בטענת נבדל, אושר בסופו של דבר בעקבות בדיקת VAR ונתונים שהתקבלו מחיישן הממוקם בתוך הכדור. כן.

החלטה זו הציתה מחדש את הדיונים לגבי האופן שבו ישולבו בכדורגל מערכות הדומות לטכנולוגיית ה"סניקומטר", המוכרת היטב מענף הקריקט. מתיאס סוונברג, שנכנס כמחליף במהלך המחצית השנייה של המפגש, מצא את הרשת 18 שניות בלבד לאחר שדרך על כר הדשא. סוונברג התמקם ברחבה בזמן כדור חופשי של יאסין איארי, ושלח את הכדור אל הרשת.

עם זאת, קוון המשחק פסל את השער בטענה שסוונברג היה בעמדת נבדל ברגע בעיטת הכדור החופשי. צוות ה-VAR בחן את המהלך. בבדיקה, נותחו הנתונים שהגיעו מהמיקרו-שבב שבתוך כדור המשחק. לפי רישומי החיישן, הכדור יצר מגע קל ביותר עם רגלו של אלכסנדר איסאק לאחר בעיטת הכדור החופשי. ברגע המגע הזה, סוונברג כבר נע אחורה ויצא מעמדת הנבדל, ולכן נמצא במיקום חוקי לחלוטין. מסיבה זו, השער אושר.

המגע שלא נראה בעין בלתי מזוינת הוצג על המסך. בהילוך החוזר של המהלך, לא ניתן היה להבין במבט ראשון ובאופן חד משמעי האם איסאק אכן נגע בכדור. אך בגרפיקת החיישן שהוצגה על מסכי הטלוויזיה, נראה בבירור גל תנועה חד ופתאומי בקו הנתונים בדיוק כשהכדור עבר ליד רגלו המושטת של חלוץ ליברפול. נתון זה הוכיח באופן מדעי כי אכן התקיים מגע עם הכדור. בצורה זו, המגע - שהיה קשה ביותר להבחנה בעין בלתי מזוינת, זוהה בוודאות בעזרת הטכנולוגיה.

 

 

טכנולוגיית הסניקומטר משמשת כבר שנים רבות בענף הקריקט כדי לקבוע האם הכדור פגע במחבט. בכדורגל, החלו להשתמש בטכנולוגיה דומה כדי לזהות רגעי מגע הודות למיקרו-שבבים המושתלים בתוך הכדור. הטכנולוגיה שפיתחה אדידס, המכונה "Connected Ball Technology", מסוגלת להעביר לצוות ה-VAR נתונים על כל מגע בכדור בזמן אמת. מערכת זו שואפת לזהות נגיעות יד או רגל בצורה מהירה והחלטית יותר.

המיקרו-שבב שנמצא בתוך כדור ה"טריאונדה", המשמש במונדיאל הנוכחי, מתעד באופן מיידי את הנגיעות בכדור במהלך המשחק. המערכת מספקת לשופטי ה-VAR נתונים מדויקים לגבי רגע המגע, עוצמתו ותזמונו. ההחלטה במשחק בין שבדיה לתוניסיה הוכיחה כי טכנולוגיה זו יכולה להיות מכרעת לא רק במקרים של נגיעות יד או ויכוחים סביב קו השער, אלא גם בפרשנות של מצבי נבדל.

 

 

שימוש קודם
במונדיאל בקטאר, בשער שכבשה פורטוגל נגד אורוגוואי, כריסטיאנו רונאלדו טען כי נגע בכדור בראשו, אך חיישן הכדור הראה כי לא היה מגע והשער נרשם לזכותו של ברונו פרננדש. ביורו 2024, שער שכבש רומלו לוקאקו מבלגיה נגד סלובקיה נפסל באמצעות טכנולוגיה דומה, לאחר שבבדיקה התגלה כי לואיס אופנדה נגע בכדור בידו במהלך שהוביל לשער.

השער העלה מחדש לסדר היום את גבולות השימוש בטכנולוגיה בכדורגל. מצד אחד, יש הטוענים כי המערכת מפחיתה את טעויות השיפוט בכך שהיא מזהה נגיעות שלא ניתן לראות בעין. מנגד, יש המתווכחים עד כמה נגיעות כל כך מינוריות ודקות צריכות להתערב בזרימה הטבעית של המשחק. עבור שבדיה ההחלטה הייתה מוצדקת והעניקה לה שער קריטי, בעוד עבור תוניסיה המהלך נרשם כאירוע לא משכנע, חרף עזרת הטכנולוגיה.