משחק הרעב: הבעיות שמסמלות את הפועל י-ם

"קח הכל בפרופורציה" הם אומרים .."מלחמות, חטופים מדינות שלמות מתפרקות...קצת פרופורציה"...לוקח, לוקח, אבל איך אפשר להישאר אדיש לקבוצה שלך שנשארת בארבעה שחקנים בפוזשן אחרון במשחק באירופה. איך הגענו לכאן?

כדי להבין את התמונה מנקודת מבט של אוהד הפועל ירושלים, ניקח כמה ימים אחורה למשחק בארנה נגד גליל. כדור אחרון בידיים של ג'ארד הארפר, כמה שניות לסיום והוא מקבל חבטה חזקה מאחור ומקבל שריקה לעבירה רגילה.

אף אחד מהספסל של הפועל לא חשב לבקש צ'אלנג' לעבירה בלתי ספורטיבית שהייתה מבטיחה כדור אחרון ביד גם במקרה של פספוס עונשין של הארפר. רק התנפלות של הקהל על הספסל האדום-חיוור, הריצה את אנשי הקבוצה לבקש בלתי ספורטיבית ולקבל אותה. הסצנה הזו סיכמה למעשה את הפועל ירושלים של השנה. חוסר רעב וחוסר תחושת דחיפות לטפל בעניינים שיקדמו אותנו.

תקווה ענקית עטפה את האוהדים האדומים ביוני 2023 כשהוכרז שמתן אדלסון רכש את הקבוצה. מספיק היה לשמוע את השם אדלסון כדי להצית את הדמיון למה שעתיד להתפתח בעיר הקודש. תוסיפו לכך את ההתרחשויות בצד הצפוני של הירקון עם בעלים חדש ונוצץ, ותקבלו מבוא לליגה עם לא פחות מ-3 מפלצות שיהפכו את הליגה שלנו לאירופית, אחרי כמה שנים שנפלה מנכסיה.

בפועל, השאירה הפועל ירושלים את התקשורת ואת השוק לאדומה מתל אביב ומלבד רכש יחיד שהצית את הדמיון, אוסטין ווילי, לא נבנה שום דבר שהולך להגיד "אנחנו פה". ובינינו, מי ידע שהארפר יהפוך לכזה קילר?

אז כן, מתן אדלסון כנראה אדם טוב, ציוני ואוהב את הארץ ואת הפועל שלנו. וכנראה לילד אמריקאי בגילו ובמעמדו הכלכלי יש דברים יותר אטרקטיביים לעשות בארץ האפשרויות לעומת הביצה המזרח תיכונית. אבל, ברגע שמתן לקח את הקבוצה והצהיר "יורוליג" היה מצופה שיפעל בהתאם.

בפועל, כמעט שום פעולה שלו לא באה עם ההצהרה הזו. דוגמאות לא חסר: אנשי ניהול ובעלי תפקידים ללא ניסיון ועם מעט זיקה לשם הפועל ירושלים, תגובות איטיות לפציעות. שלושת הגבוהים שהסתכמו בגבוה אחד ומאוד בינוני לשאיפות, אי מתן פתרון לעזיבת ספידי סמית שהביא במו ידיו שני גביעים לארון האדום, אי ניצול המעמד של קאדין קרינגטון כישראלי ובניית קו אחורי קטלני, ויתור על ליוואי רנדולף ועוד. ככה נשארים עם 4 שחקנים בפוזשן אחרון בהמבורג.

מה עושים? לפני עוד השקעה ועוד הבאת שחקן, מתן צריך לשנות דיסקט. לא עוד דיבורים על "תהליך" כי זו סתם מילה שמתרצת בינוניות.  מישהו יכול לומר איזה תהליך עברו מונאקו או פאריז באסקט לפני שהגיעו לטופ 8 של היורוליג? צריך להרים את תחושת הדחיפות, את הרצון לנצח לפני הכל ואת ההבנה שב-2024 בואכה 2025 כסף לרוב ייתן לך יתרון על פני כל תהליך. ולפני כל אלו, למצוא את האדם הנכון שיגיד "בואו אחריי". כזה היה אורי אלון, כזה כנראה הוא עופר ינאי. יש למתן את כל מה שצריך כדי להפוך אותנו לאימפריה, ואני מקווה שהשנה הזו היא רק שכר לימוד בדרך לדבר האמיתי.

אז "פרופורציות" הם אומרים, "קח הכל בפרופורציה"...לוקח, לוקח...אבל מצד שני היום אנחנו נגד מכבי ואמא אומרת שהגיע הזמן.