הן מעצבנות, הן קוטעות מומנטום - אבל כנראה שהן כאן כדי להישאר. עם כל הכבוד לשערים או להצגות המרהיבות שראינו עד כה, המונדיאל ב-2026 ייזכר מעל הכל בגלל החידוש המאוד לא פופולרי שהביא איתו: הפסקות השתייה. מה שהחל בתור רצון להיאבק בחום הכבד בצפון אמריקה, הפך למנהג שמתקיים גם במשחקים שבהם אין חום - וכעת, כנראה, מתבררת הסיבה.
בכתבה גדולה של ה-BBC שפורסמה היום (שישי) סיקרו בהרחבה את תופעת הפסקות השתייה - וההערכה שלהם מדברת על כך שרק בשל ההזדמנות לשדר פרסומות במהלך אותה הפסקה - רשתות הטלוויזיה בארה"ב לבדה מגלגלות סכום של 250 מיליון דולר. בעולם, הסכום מטפס עד כדי מיליארד דולר (!) מהכנסות לאורך החודש הקרוב של המונדיאל.
להלן ההסבר: ע"פ חוקי פיפ"א החדשים, הפסקת השתייה אורכה כשלוש דקות. לפי התקנות, ניתן לשדר את הפרסומות במהלך הפסקת השתייה 20 שניות לאחר שהשופט שורק להפסקה - והן צריכות להיגמר 30 שניות לפני שהמשחק מחודש. כלומר, יש זמן לשדר כשמונה פרסומות בנות 30 שניות בכל משחק - בסך הכל, 832 פרסומות שיוקרנו רק בהפסקות השתייה לאורך הטורניר.
לפי הערכת המומחים שדיברו עם ה-BBC, פרסומת ממוצעת ברשת "פוקס" (שמשדרת את המונדיאל בארה"ב) תעלה בין 200 אלף ל-300 אלף דולר למשחק רגיל, והסכום יטפס ל-750 אלף דולר במהלך המשחקים של נבחרת ארצות הברית המקומית - וכמובן, בשלבי ההכרעה. בחישוב מהיר, מדובר ב-250 מיליון דולר ש"פוקס" תגרוף רק מהפרסומות בארצות הברית. בעולם בכלל, כמובן, זה יגיע להרבה יותר.
הפסקות השתייה הן אירוע לא פופולרי. מאמנים ושחקנים כבר ביקרו את ההחלטה הזו - בשל עצירת המומנטום המקצועי במהלך משחקים. גם הקהל הגיב אליה בשריקות בוז באצטדיונים, וברשתות החברתיות מן הסתם הביקורת תססה. אבל כנראה שכולנו נצטרך להתרגל.
דניס דנינגר, שכתב ספר על שידורי ספורט אמר בכתבה: "פוקס קנו את זכויות השידור תמורת 485 מיליון דולר. אם רק על הפסקות השתייה הן מכניסות חזרה 250 מיליון דולר - זו בהחלט עסקה שווה. במשא ומתן הבא שפיפ"א תערוך על הזכויות, הם יוכלו להגיד שהמוצר שלהם שווה יותר - כי כעת רשתות יכולות להכניס כסף מהפסקות השתייה. יש יותר פרסומות, יש כמובן יותר משחקים, ולכן הם יוכלו לבקש יותר כסף. אין דרך חזרה", הוא הבהיר, "כשיש הזדמנות לעשות יותר כסף, אף אחד לא יגיד 'בוא נעשה פחות".
בקיצור, תאהבו או תשנאו - כנראה שכולנו נצטרך להתמודד עם פסקי הזמן המרובים האלה גם בעתיד. בין אם זה מסיבות מטאורולוגיות או כלכליות, מדובר בעובדה - ועכשיו, העולם יצטרך להתרגל אליה.