סיבות לאופטימיות: הטוב, הרע וסימני השאלה

נבחרת ישראל אמנם רשמה אמש (ראשון) את הפסדה הראשון במשחקי ההכנה, כאשר הפסידה באופן דרמטי לטורקיה 84:43, אך כפי שלא ייחסו בנבחרת חשיבות גדולה במיוחד לשבעת הניצחונות שקדמו למשחק, כך מייחסים גם לתוצאת המשחק מול הטורקים חשיבות שולית, לעומת תהליך ההכנה עצמו, תהליך המונה כבר 8 משחקים אשר התפרשו על פני שלושה שבועות.

הטוב
מבחינת הסגל, גם ותיקי הנבחרת מתקשים לזכור קאדר כל כך רחב של שחקנים שתורמים באופן משמעותי ומתבלטים במשחקי ההכנה. למעשה, מתוך 13 השחקנים שנותרו בסגל של ארז אדלשטיין, 11 מרשימים עד כה ומפגינים יכולת טובה. על רקע נתון הזה בולטת החבורה, שזכתה לכינוי "חבורת הגל השני" של הנבחרת. עידן זלמנסון ועוז בלייזר עולים באופן קבוע מהספסל ומספקים את הסחורה, כמו גם שון דוסון, שבשני המשחקים האחרונים אף פתח בחמישייה. השלושה הללו, בתוספת לשלד הוותיק יותר של הנבחרת, מרכיבים סגל עמוק ואיכותי, שמאפשר גמישות גדולה מהרגיל ברוטציה.

ייתכן והעובדה ששחקנים רבים מקבלים במה במשחקים השונים תורמת לגיבוש החברתי שנראה שמאפיין את הנבחרת הזאת בצורה בולטת בהרבה מנבחרות ישראל אחרות בשנים האחרונות. בניגוד לקמפיינים בהם דובר על מחנאות וקליקות, כאן ניתן לראות באימונים מקשה אחת של חברים בעלי מטרה משותפת. בנבחרת מציינים גם את העובדה שהאליפות נערכת בארץ ושלא מעט משחקני הסגל מודעים לכך שזה הקמפיין האחרון שלהם, כתורמות לגיבוש יוצא הדופן. גם הצוות המקצועי מתאפיין בשיתוף פעולה שנראה שמחלחל לשחקנים. אדלשטיין מרבה להתייעץ עם עוזריו דן שמיר ואלון שטיין, והחזית המאוחדת שמציגים השלושה רק מוסיפה לאווירה החיובית שכולם מדברים עליה.

אם נחזור לפרקט, עומקו של הסגל בא לידי ביטוי גם בעובדה שהחילופים המרובים שעורך אדלשטיין לא פוגעים בשטף של משחק ההתקפה של הנבחרת. למרות אותה חשיבות פחותה שייחסו לתוצאה בשבעת הניצחונות שקדמו למשחק נגד טורקיה, את העובדה שהנבחרת ירדה רק פעמיים מ-80 נקודות רואים באור מאוד חיובי. משחק ההתקפה נראה נהדר, ולא סתם בוחר אדלשטיין לבחור בפועל ר.ק.ד כדי לתאר את הריצות של השחקנים שלו במשחקים האחרונים. האחוזים הגבוהים ל-2 משקפים התקפות חכמות שמביאות את השחקנים למצבים נוחים, וכן מספר גבוה של חטיפות שמוביל למשחק ריצה. השאיפה כרגע היא להתאים את רמת המשחק העומד לזה של משחק הריצה, אך שם כבר מתגלות כמה נקודות לשיפור.

הרע
23 איבודי כדור רשמה הנבחרת נגד טורקיה, מה שהוביל ליותר מדי נקודות קלות בצד השני, והיווה אחד הגורמים העיקריים שהפריד בין הנבחרת לבין מאזן מושלם גם לאחר המשחק אמש. את חלק מהאיבודים מייחסים בנבחרת למשחק ההתקפה ההרפתקני שמעודד אדלשטיין, אך קבלת ההחלטות הלקויה של השחקנים, בעיקר מול נבחרות שמפעילות לחץ, מהווה נורה אדומה לקראת האליפות ולקראת האגרסיביות שצפויות להפגין גם היריבות בבית הישראלי. העובדה שגם מול סלובניה הדקות הרעות בהן איבדה הנבחרת את יתרונה הגדול התאפיינו במספר רב של איבודים רק מדגישה את העובדה שהשמירה על הכדור היא אחת הנקודות עליהן ישימו את הדגש הגדול ביותר בעשרת הימים שנותרו עד לפתיחת האליפות.

כאמור, הפועל היוצא של איבודי הכדור במשחק נגד טורקיה היה הנקודות הקלות שעשתה היריבה בצד השני. באופן כללי, בעוד משחק ההתקפה גורם לדקות רבות של נחת עבור הצוות המקצועי, הרי שביותר מדי משחקים גם ספגה הנבחרת כמות גדולה של נקודות. בתדרוכים השונים, ואף בפסקי הזמן במהלך המשחקים, מקפידים להזכיר לשחקנים שמשחק התקפה איכותי לא בא על חשבון משחק הגנה חזק וחכם. במקרים מסוימים, מצפים שהוא יחפה על דקות פחות טובות בהתקפה. בשלושת משחקי ההכנה שנותרו בפולין, ישמחו בנבחרת לראות, לצד כמות הנקודות הרבה שקולעת הנבחרת, גם ירידה בכמות הנקודות שהיא סופגת. גם בנושא ריבאונד ההגנה מצפים לראות עלייה ברמה, למרות תהליך השיפור שחל בתחום מאז משחקי ההכנה הראשונים ברומניה.

וסימני השאלה
סלובניה וטורקיה אמנם נחשבות לנבחרות האיכותיות ביותר שפגשה נבחרת ישראל במשחקי ההכנה, אך גם הנבחרת הפולנית צפויה להיות משוכה גבוהה עבור שחקניו של אדלשטיין. העובדה שהמשחק יתקיים באולמם הביתי של הפולנים יהפוך את המשוכה לגבוהה עוד יותר, ודווקא בתנאים לא אידיאלים אלו ינסו לבחון בנבחרת האם גרף השיפור ממשיך לעלות ולתקן את הליקויים שעוד נותרו. גם המשחק הנוסף נגד נבחרת בריטניה, שעשתה חיים קשים לנבחרת במשחק האחרון באולם הדרייב אין, יהווה אינדיקטור מהבחינה הזאת.

מלבד הניסיונות להביא את הנבחרת מוכנה ככל האפשר לאליפות, נותרה עוד החלטה אחת לא פשוטה עבור אדלשטיין, שמיר ושטיין. סגל הנבחרת מונה כרגע 13 שחקנים, ורק 12 מהם יוכלו לקחת חלק באליפות עצמה. הצוות המקצועי ישתדל לדחות את ההחלטה עד לרגע האחרון, על מנת להיות מוכנים לכל אילוץ נוסף, לאחר שפציעתו של אלכס צ'וברביץ', שהיה חזק בתמונת הסגל הסופי, טרפה מחדש את הקלפים. בנבחרת רוצים להיות מוכנים לכל תרחיש, או חלילה לפציעות נוספות.

לפני תחילת תקופת ההכנה, ההנחה הייתה שחמשת השחקנים שמקומם בסגל הסופי עדיין לא מובטח הם צ'וברביץ', בלייזר, עידן זלמנסון, עמית שמחון ואלישי כדיר. צ'וברביץ', כאמור, נפצע לרוע המזל, מה שככל הנראה הבטיח את מקומו של זלמנסון באליפות. הכושר הנהדר שמפגין בלייזר נראה שהבטיח גם עבורו חסינות מניפוי, מה שמשאיר את שמחון וכדיר, כאשר לאחרון ניתנת עדיפות עקב יתרון הגודל שהוא מספק, ושכל כך חסר לנבחרת, במיוחד לאחר פציעתו של צ'וברביץ'. עם זאת, המשך האימונים ומשחקי ההכנה עשויים להשפיע ולשנות את ההחלטה ממש עד הרגע האחרון.

כך או כך, המטרה בעשרת ימי ההכנה שנותרו בכלל, ובשלושת משחקי ההכנה שנותרו בפרט, היא ברורה: לחזק את הנקודות החזקות, לתקן את הנקודות החלשות ולהביא סגל מהודק ומוכן ככל האפשר למשחק הפתיחה נגד איטליה, כי כשהכדור הראשון יהיה באוויר, משחקי ההכנה כבר יהיו היסטוריה ורק התוצר הסופי יקבע איך תירשם נבחרת ישראל של שנת 2017 בדברי הימים של הכדורסל הישראלי.