זה התחיל כבר בתחזית מזג האוויר שבישרה על גשם במקצי המוקדמות ויום מירוץ יבש. כך שבעוד מקצי המוקדמות נערכו על מסלול רטוב ולפעמים במזג אוויר ממש סוער, יום המירוץ קר אמנם, אך על מסלול יבש. באופן הזה תוואי המסלול המהיר והמפותל של פיליפ-איילנד היה מאתגר הרבה יותר כששלוליות מים כיסו אותו בשני ימי מקצי האימון והדירוג. רוכבים רבים בחרו שלא לצאת כלל למסלול, ואלו שיצאו מאד נזהרו בנסיעתם בין הטיפות.
חורחה לורנזו לא הסתפק בכך. רוכב הימאהה בקבוצת המפעל ועד לפני כשבוע אלוף העולם המכהן, סיים את מקצי האימון החופשיים במקום האחרון. כן, אחרי לוריס באז ואלברו באוטיסטה. אפילו מייק ג'ונס המקומי ברכיבת אורח הקיף את המסלול מהר יותר מהספרדי. גם חברו-יריבו לקבוצה ועד לפני שבוע גם מועמד לאליפות, ולנטינו רוסי, היה מאד זהיר על המסלול וכך שבוע אחרי שהתרסקו במירוץ במוטגי ובכך סייעו למרקז לזכות בתואר האליפות העונה, מצאו עצמם שני רוכבי ימאהה מתחרים במקצי הדירוג Q1 לרוכבים האיטיים יותר. שמות מפתיעים נוספים שאפשר היה למצוא במקצה זה היו מאבריק וינאליס וקאל קראצ'לו. על שניהם נרחיב בהמשך.
קאל ולורנזו הצליחו לעלות למקצה דירוג המהירים. אך בעוד רוכב ההונדה בקבוצת הלווין ממשיך לקבוע זמנים מהירים על מסלול מתייבש, לורנזו מייבש את מעריציו ומסתפק במקום ה-12 והאחרון. רוכבי הימאהה לא הצליח לשמור על טמפרטורת עבודה בצמיג הקדמי ולכן סבלו מחוסר אחיזה מפחיד במסלול שידוע כתובעני מאד לצמיגים. לכן, למירוץ עצמו בחרו חלק מהרוכבים לזנק עם צמיג קדמי רך שיתחמם מהר ויעניק אחיזה. אך זהו הימור שכן רק במקצה האימון של בוקר המירוץ זכו לראשונה לרכב על המסלול האוסטרלי עם צמיגי סליקס של מישלין. אף אחד לא באמת ידע לנבא כיצד יתנהגו לאורך מירוץ שלם ומה מידת השחיקה ממנה יסבלו.
את עמדת הפול פוזישן, כצפוי, כבש מארק מרקז. אחרי שהבטיח לעצמו רוכב ההונדה את תואר האליפות במירוץ האחרון, הוא חזר לקחת סיכונים. לכן את מקצה הדירוג כבר כמעט שפיספס כשבחר לשוב לפיטס על מנת להצטייד בזוג צמיגי סליקס. בחלון הזמן בין הפסקת הטפטוף לבין תחילת הגשם בשנית, יצא מרקז למסלול המתייבש והימר נכון כשהקיף אותו כ-0.8 שניות מהר יותר מכל אחד אחר. אחריו סיימו שרשרת רוכבים אמיצים שאין להם מה להפסיד כמו קראצ'לו שהמשיך בסערה מה-Q1, האחים אספרגרו (פול שלישי ואלייש רביעי), מילר ופטרוצ'י.
במירוץ עצמו מרקז פתח פער כבר מהזינוק והיה נראה שעומד לזכות בניצחון שני ברציפות כשפתח פער של כמעט 2.5 שניות, אך אז בבלימה לקראת אחת הפניות, הוא איבד את הקדמי והצטרף לרשימת המתרסקים הארוכה של הסופ"ש. את המקום הראשון ירש קאל קראצ'לו בהפרש של כ-2 שניות מולנטינו רוסי. הדוקטור של המסלול היבש וצמיג קדמי רך התאושש מהר מאד מהמיקום ה-15 על הגריד ועקף אחד אחד עד שהגיע למקום השני. אך את קראצ'לו כבר לא הצליח לתפוס. האנגלי שמר על קצב רכיבה גבוה כדי שטמפרטורת הצמיד הקדמי לא תאבד ואיתה האחיזה.
את הקרב על המקום השלישי ניצח מאבריק וינאליס על הסוזוקי, בעונה הבאה חברו לקבוצה של רוסי בימאהה. בכך מעניק הספרדי הצעיר לסוזוקי, אחרי בצורת ארוכת שנים, פודיום רביעי העונה. בהחלט מרשים לקבוצה הקטנה ולמאבריק, אלוף ה-Moto3 בעבר, בעונתו השניה בקטגוריה הבכירה. ניצחון שני לקראצ'לו הוא בדיוק מסוג ההפתעות שהעונה המטורללת הזו מעניקה לנו השנה.
קראצ'לו אמנם רוכב אמיץ, אך כבר לא מודבר בבחור צעיר, ובעוד יומיים הוא יחגוג יום הולדת 31. אלוף הסופרספורט לשעבר שגוייס לקבצת הלווין של ימאהה טק3 וכמעט קבר את הקריירה בדוקאטי, הצטרף בעונה הקודמת לקבוצת הונדה LCR של לוצ'יו צ'אקאנלו. בשנתו הראשונה בקבוצה הרבה להתרסק וזכה בפודיום אחד. העונה מחזיר קאל את התמורה לתמיכה הרבה שקיבל מהקבוצה כשחוגג איתם פודיום רביעי וניצחון שני.
המירוץ הבא ייערך במלזיה בשבוע הבא. למי שזוכר מה קרה שם בעונה הקודמת (רמז – אפשר לקרוא את הסקירה לקראת המירוץ האוסטרלי כדי להיזכר), מודה לאל שלא צריך לחכות הרבה זמן עד לתחילתו.
תוצאות המירוץ של מסלול פיליפ-איילנד, אוסטרליה - סבב מספר 16 מתוך 18:
1. קאל קראצ'לו – הונדה
2. ולנטינו רוסי – ימאהה
3. מאבריק וינאליס - סוזוקי
4. אנדראה דויציוזו - דוקאטי
5. פול אספרגרו - ימאהה
טבלת האליפות:
1. מארק מארקז – 273 נק'
2. ולנטינו רוסי – 216 נק'
3. חורחה לורנזו – 192 נק'
4. מאבריק וינאליס – 181 נק'
5. דני פדרוסה – 155 נק'