איבד את הראש: ההחלטה האמוציונלית של חוגג

משה חוגג יצר סדר חדש אצל הקהל של בית"ר ירושלים, אבל קיבל החלטה אמוציונלית לפטר את גיא לוזון בגלל לחץ מצד האוהדים. אלי גוטמן מסביר ושולח מסר למאמן, חלק ב'

אלי גוטמן
אלי גוטמן  
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

בואו ראשית נחזור לניצחון של בית"ר ירושלים על בני סכנין במחזור הרביעי לפני כחודש. משה חוגג מתווה דרך חדשה עם הקהל כשהוא יושב ביציע המזרחי עם אנשי לה פמיליה. האוהדים מעודדים ותומכים בקבוצה גם ברגעים פחות טובים על כר הדשא, ולא שומעים קריאה גזענית אחת. ימים חדשים, נראה כמו תחילתה של תקופה מרעננת יותר.

אתמול (שני), הבעלים קיבל החלטה מאותו היציע, החלטה לפטר את גיא לוזון. זו הייתה החלטה של אוהד, ולא של בעלים. החלטה שכל כולה אמוציה אחת גדולה שקשורה ללהיות קשוב לאלה שחוגג חגג לידם את הניצחון מול סכנין. ראשי בית"ר היו צריכים לתת למאמן להמשיך עד סוף הסיבוב, לתת לו הזדמנות להספיק להבין מה הם מצפים ממנו. מרמת צבירת הנקודות, דרך הפן הביצועי, ההתנהלות והתקשורת שלו מול השחקנים וניהול חדר ההלבשה.

במידה והוא לא היה עומד ביעדים האלה עד סוף הסיבוב, אז אפשר היה להגיד לו להתראות. אין ספק שמבחינת צבירת הנקודות ויכולת על המגרש, כל מי שקשור למועדון רחוק מלהיות שבע רצון. לוזון בעצמו התבטא יותר מפעם שהקבוצה נראית לא מאומנת. כשמאמן כדורגל מגיע וחובר לבעלים חדש, מן הראוי להציב לו את סוף הסיבוב כנקודת אל חזור.

אוחנה, היה צריך להיות המבוגר האחראי (דני מרון)
אוחנה, היה צריך להיות המבוגר האחראי (דני מרון)

אם נתמקד בבן אדם אחד שהיה צריך לעשות סדר בדברים הללו, זהו אלי אוחנה. כיושב ראש וכמנג'ר מקצועי, הוא היה חייב להיות המבוגר האחראי. כבר הבנו שחוגג הצעיר והמתלהב זקוק ליד מכוונת נטולת אמוציות. הבעלים הביא את ערן לוי לקבוצה ופחות או יותר אמר לאוחנה ולצוות המקצועי: "אם תרצו תשתמשו בו, ואם לא תרצו אל תשתמשו בו".

עם זאת, אוחנה היה חייב לתת לחוגג להבין שאם המאמן לא רואה עין בעין את הנושא, זה הופך את זה לפצצת זמן מתקתקת. על כך הוא היה צריך לשים את כל כובד המשקל, כמו שידע לשים על השחרור של עידן ורד. אוחנה הפעם פספס את האפשרות למלא את המשבצת של המבוגר האחראי.

לגבי לוזון, כבר כתבתי אחרי הפיטורים שלו ממכבי חיפה שהוא חייב להיות יותר קשוב. לצערי, הוא מגיע עם תאוריות מהבית שקשה לו לשנות. יש לו תפיסות שגויות לגבי שחקנים שלו. אז הוא חייב לעשות עם עצמו ריסטרט, עדכון נתונים מחדש, ולקיים עם עצמו חשבון נפש. אם הוא לא האמין בערן לוי לדוגמא, הוא היה חייב לתת לחוגג להבין שמבחינת פילוסופיית המשחק שלו זה לא יילך, ואם לא עמד על העקרונות שלו - אלה התוצאות.

חוץ מזה, לוזון צריך להיות יותר מאופק אחרי ניצחונות, ולא ישר לעשות חגיגות מוגזמות מול הקהל אחרי ניצחון אחד כמו שעשה מול סכנין. הוא צריך כעת לבנות את עצמו מחדש דרך קבוצות שרמת הציפיות בהן יותר מתונה, ושהוא יכול להביא את הפילוסופיה שלו לידי ביטוי. קבוצות שאין בהן את סיר הלחץ הזה.

ומה הלאה עם בית"ר? לדעתי יש לה סגל שחקנים מספיק מוכשר בכדי לעמוד ביעד שנקרא פלייאוף עליון. המאמן הבא יצטרך לדעת להתאים את שיטת המשחק שלו ועקרונותיו לסגל הקיים, מבלי לתת שום הנחות כאלה ואחרות לאף שחקן בכל מה שקשור למחויבות, אחריות ומשמעת טקטית. תוך כדי זה, הוא חייב להיות גם קשוב ל-DNA של המועדון כדי שהכל יתחבר ויושגו תוצאות יותר תואמות לציפיות.

לוזון, חייב להיות יותר שקול בעתיד (יוסי שקל)
לוזון, חייב להיות יותר שקול בעתיד (יוסי שקל)

 

 

הוסף תגובה