רעבה להצלחה: הקסם של ולנסיה
התפוצצות הכישרון, התקפות המעבר המסחררות ומשטר הדיאטה. אחרי שלפני שנה כמעט ירדה ליגה, ולנסיה הפכה ללהיט של ספרד. על סוד הקסם של העטלפים, רגע לפני ברצלונה
הכל הולך כל כך טוב וחלק לוולנסיה וזה ממש לא מובן מאליו. תזכרו מה קרה שם בקיץ האחרון. האוהדים העבירו את החודשים החמים בדאגה גדולה משום שלמחזור הראשון הגיעו העטלפים עם שחקן רכש בלבד בהרכב, עם מאמן חדש והרבה סימני שאלה.
- הערב ב-21:45: ברצלונה מול ולנסיה
הקבוצה זה עתה התאוששה מעוד עונה מסויטת (סיימה במקום ה-12, זו השנה השניה ברצף) ורק מסע חימוש חפוז בדקה ה-90 של חלון ההעברות נתן זיק של תקווה שגורל המועדון יהיה שונה מעוד מסכת של פיטורי מאמנים, מטפחות לבנות ביציעים ושריקות בוז לשחקנים.
הניצחון על אספניול (0:2) בשבוע שעבר קבע שיא מועדון חדש של שמונה ניצחונות רצופים, ו-ולנסיה מודל 2017/18 עקפה בספרי ההיסטוריה את ההישג הקודם ב-1947 (7 ניצחונות). ולנסיה אוחזת במקום השני בזכות 30 נקודות מ-36 אפשריות, 32 שערי זכות (גם בקטגוריה זו היא שניה בליגה) עם מרחק ביטחון מריאל ואתלטיקו מדריד המדשדשות ורק 4 נקודות פיגור מהמוליכה ברצלונה, אותה תארח הערב ל-"משחק העונה". יתרה מכך, הקבוצה של מרסלינו היא אחת משלוש היחידות שטרם הפסידו בספרד (סיימה בתיקו עם ריאל ואתלטיקו) והכדורגל שלה כבר גרם ללא מעט עיתונאים ופרשנים להציב אותה כאלטרנטיבה לשלטון. דהיינו, מועמדת רצינית לאליפות.
הקאמבק של ולנסיה לצמרת הספרדית לא הפתיע משום שבכל זאת, היא מורכבת מסוללה של שחקנים מוכחים, כאלה בעלי פוטנציאל וצעירים מקומיים מוכשרים. הסגל שלה מעוטר ביוצאי ברצלונה, ריאל מדריד יובנטוס, אינטר, ארסנל, פ.ס.ז' ומנצ'סטר יונייטד. כלומר יש עם מה לעבוד, פשוט היה צריך מישהו שידביק את החבורה הזאת ומרסילנו, שהגיע הקיץ אחרי שנת שבתון, עשה זאת בצורה מעוררת כבוד.
המהירות שבה הדברים התחברו, היא האלמנט המפתיע בסיפור. "בפרק זמן קצר יצר מרסלינו תלכיד חזק. פילוסופית המשחק שלו ברורה, השחקנים מבינים את חלקם במגרש והקבוצה הפכה לקטלנית בהתקפות מתפרצות. זאת בניגוד לשנתיים האחרונות שבוולנסיה חסרה איכות בהתקפה ויכולת הנהגה", נכתב ב-"אס".
מבחינה מקצועית, המאמן החדש יצק הכל לתוך ה-4-4-2 ההתקפי שהצליח לו בקדנציה בוויאריאל. מרסלינו קוצר את הפירות על מסע רכש מצויין שביצע בקיץ: נטו ירש באופן טבעי את דייגו אלבס בשער, ג'ייסון מורייו וגבריאל פאוליסטה שומרים על יציבות במרכז ההגנה, בעוד ג'פרי קונדוגביה החיה את הקריירה שלו אחרי האכזבה באינטר והפך לקשר 50-50 הכי טוב בליגה הספרדית. הדובדבן שעל הקצפת הוא כמובן גונסאלו גדש, המושאל מפ.ס.ז', שמוסיף לקבוצה הזאת קילריות בשל המהירות והטכניקה הפנומנלית שלו. יש אפילו אוהדים שמשווים את הפורטוגלי הצעיר לוויסנטה, כוכב האליפות של 2004.
"משעמם אותי לראות קבוצה שמחזיקה בכדור 80 אחוזים מהזמן ובועטת 3 פעמים למסגרת", מסביר מרסלינו את תפיסתו על רגל אחת. ולנסיה הפכה לקבוצה שאתה לא רוצה לאבד נגדה את הכדור ולהיחשף להתקפות המעבר המסחררות שלה, כשאפילו ארנסטו ואלוורדה, מאמן ברצלונה, הודה שלעטלפים יש את המתפרצות המסוכנות בליגה. כדי להבין על מה כל המהומה, די היה לחזות ב-"תפוז המכני" בפעולה מול סביליה באוקטובר. "אפילו זקני המסטאייה לא זוכרים מתי הם ראו מופע כדורגל שכזה", נכתב באחד העיתונאים המקומיים אחרי ה-0:4 המוחץ מול האנדלוסים. המאמן היריב, אדוארדו בריסו, סיכם בכניעה: "פשוט לא ניתן היה לעצור את ההתקפה שלהם".
מאחורי הפריחה המחודשת של ולנסיה לא עומד כוכב על אחד או מנהיג יוצא דופן. 10 שחקנים שונים התכבדו במלאכת הכיבושים השנה, שישה מהם הבקיעו שער כל אחד ב-3:6 האדיר על בטיס בחודש שעבר. במסטאייה נבנתה יחידה שכנראה גדולה מסך חלקיה וסיפורם של שני החלוצים מדגישים זאת מצויין. סימונה זאזה ורודריגו מורנו, שאת הקריירה שלהם רבים כבר קברו, חזרו לחייך, כבשו מחצית מהשערים של העטלפים העונה (16) ואף קיבלו זימון מחודש ומוצדק לנבחרות איטליה וספרד בהתאמה. ולנסיה כה דומיננטית העונה שרק ב-8 דקות בלבד העונה היא מצאה את עצמה בפיגור.
אחד המרכיבים החשובים שהכניס מרסלינו לקבוצה הוא משטר דיאטה קפדני. בראיון בספרד שהעניק בחודש שעבר, חשף דני פארחו שהשיל ממשקל גופו 5.5 ק"ג מאז שהגיע המאמן החדש למסטאייה. הקפטן של ולנסיה עבר שנתיים קשות מאוד מבחינה מקצועית ואפילו גמל בדעתו לעזוב, אבל מרסלינו שינה את כל התפיסה שלו. "מהרגע הראשון של האימונים, הרגשתי שדברים השתנו. זה לא רק מרסלינו, זה כל הצוות שלו. האופן שבו אנחנו מתאמנים, עובדים, רואים את הכדורגל ומתכוננים למשחקים, ממש היכו בי. חשבתי לעצמי, איך יכולתי לבזבז שנה מהחיים שלי בלי לעבוד עם מאמן כזה?", אמר פארחו שנראה קליל יותר, חד יותר ומאושר יותר.
עם התוצאות המעולות והכדורגל המשכנע גדל הרעב להשיג תואר וצצות השוואות לתקופה הנוצצת של המועדון בתחילת המאה. פרנסיסקו רופטה, שהיה שותף לשתי האליפויות הקודמות ב-2002 וב-2004, סיפר: "משמח מאוד לראות את ולנסיה חוזרת למקום הראוי לה. היכולת שלה לנצח משחקים, מזכירה מאוד את הקבוצה שלנו עם רפא בניטס". בלם העבר רוברטו אז'אלה הוסיף: "ולנסיה החזירה לעצמה את ה-DNA והרוח של המועדון. למאמן יש רעיונות ברורים והשחקנים מבצעים את העבודה. אפשר לחשוב על אליפות".
בעולם אידאלי, 83% ההצלחה שצברה עד כה העונה ולנסיה הוא קצב לקביעת שיא נקודות חדש בתולדותיה שיספיקו לזכייה באליפות. במציאות, על כדור הארץ חיים ברצלונה וליאו מסי, כך שהאתגר הוא הרבה יותר גדול מבעבר. צריך לזכור שהיתרון הגדול של ולנסיה על יריבותיה לצמרת הוא העובדה שאיננה משחקת העונה כלל באירופה ושחקניה יגיעו הרבה יותר טריים למאבקי הכסף בחודשי האביב. האם אליפות היא ריאלית? רמז לכך נוכל לקבל הערב במסטאייה.