"ניסיתי לשלוח הודעה למו אלאך, הוא אפילו לא ענה"

כשעמרי בן הרוש כבש שער ניצחון שככל הנראה יתמודד על שער העונה בבלגיה, במדי לוקרן נגד בוורן, הוא לא יכול היה לעצור מלחגוג. רק האנשים הכי קרובים אליו, ביניהם משפחתו וחברתו, ידעו מה עבר על המגן/בלם בחצי שנה האחרונה שלו במכבי חיפה, לפני שעבר לשחק באירופה.

• הערב ב-22:00: ישראל מול סקוטלנד

בן הרוש, שהגיע אחרי תקופה ארוכה בה לא שיחק ובקושי היה בסגל של מכבי חיפה, הוכיח מהרגע הראשון למאמנו, פיטר מאס, שהמקום שלו ב-11 ולא בשום מקום אחר. המאמן בן ה-54 פתח את עונתו השנייה בקדנציה השנייה שלו במועדון הבלגי וחיפש נואשות אחר מגן שמאלי.

צפייה בנתונים של בן הרוש והמלצה חמה מצד סוכנו, דודו דהאן, שכנעה אותו להמר על מי שבארץ כבר די 'נשרף'. "הוא בדיוק מה שחיפשתי. חזק, בעל רגל שמאל, מקצוען ויכול לשחק גם כבלם וגם כמגן שמאלי", החמיא מאס לבן הרוש בראיון לתקשורת הבלגית.

כמו בישראל, גם בבלגיה הרימו בהתחלה גבה. היום אחרי שמונה משחקים בהרכב ולמרות שלוקרן בתחתית, רק נקודה אחת מהמקום שמוביל אוטומטית לליגה השניה, הכתבים שמסקרים את המועדון, בו שיחקו בעבר גם עומר גולן, אבי סטרול, יואב זיו ומוחמד גאדיר, מתקשים להבין איך בישראל בן הרוש לא הפך להיות באנקר ואיך רק עכשיו הוא חוזר ללבוש את המדים של הנבחרת.

כמו לאורך כל הקריירה שלו, שום דבר לא היה חלק לבן הרוש. בגיל 16 נתי עזריה החליט לשחרר אותו מקבוצת הנוער, אבל ראובן עטר, אז מאמן הקבוצה הבוגרת, הודיע כי הוא לא הולך לאף מקום, שהוא יהפוך אותו לשחקן וכך היה. אחרי 4 שנים נהדרות בנתניה, הוא נרכש על ידי מכבי ת"א.

בשלוש העונות הראשונות היה שחקן הרכב, אך בעונה הרביעית, ג'ורדי קרויף וליטו וידיגאל לא ספרו אותו, ומכבי חיפה היתה הראשונה לקפוץ על השחקן שסיים חוזה. "זה לא היה מקצועי בתקופה האחרונה שלי במכבי ת"א", אמר בן הרוש בראיון לערוץ הספורט ביוני 2017.

"שלחתי לאלאך SMS, הוא אפילו לא ענה לי"
ההתחלה בחיפה היתה טובה. גיא לוזון האמין בבן הרוש, אבל ברגע שהוא פוטר ורוב מאס לקח את המושכות, המצב השתנה. בן הרוש לא ויתר ומאס השתכנע. במשחק האחרון שלו על הקווים ניצחה חיפה את מכבי ת"א בגביע, אבל אז הגיע פרד רטן והכל השתנה. היום בגיל 28, התקופה ההיא מאחוריו ורגע לפני שהוא יפתח פרק חדש בנבחרת ישראל, זו הפעם הראשונה שהוא מדבר על השנה הקשה בקריירה.

"כל תקופה קשה שמגיעה אני מסתכל עליה בעיניים ולא דואג, כי אני יודע שהעבודה משתלמת בסופו של דבר, למרות שהיו רגעי שבירה", מספר בן הרוש בראיון בלעדי לערוץ הספורט. "לא פשוט הגיע לסיטואציה שבגיל 26 או 27 אתה פתאום לא נספר. זו מכה, חתיכת סטירה. שחקן עם רזומה כזה מרשים ופתאום שוב לא סופרים אותו ואתה רואה שחקנים צעירים לפניך, כשבאימונים הם בעצם אומרים לך שהם רוצים ללמוד ממך, אבל המאמן לא מחשיב אותך".

כעסת?
"אני לא ותרן, אלא פייטר. התבאסתי וזה לגיטימי גם ולהתמרמר ולחשוב שמגיע לי לשחק, אבל לא מעבר לזה. יש מאמן שמחליט. אם תשאל כל שחקן שהתאמן איתי או עוזרי מאמנים ומאמני כושר, הם יגידו שאין שחקן שמתאמן יותר טוב ממני".

במכבי חיפה מקבלים תנאים מצוינים, מה בכל זאת לא עובד שם?
"זה גדול ממני פי כמה וכמה. אחלה שחקנים, תנאים מצוינים, כל דבר ששחקן מקצוען רוצה וצריך".

ובכל זאת?
"יש סוג של לחץ על השחקנים וזה לא משנה אם שיחקתי טוב או לא, יש לחץ אטומי מצד המערכת, מצד האוהדים ומצד התקשורת. אין שם שקט ששחקן צריך אותו. קח קבוצות יחסית קטנות כמו הפועל חיפה של שנה שעברה, אתה רואה שהשקט נתן את הטון והם הצליחו".

כתבת בפוסט שרק הקרובים ביותר ידעו מה עבר לך בראש בחצי השנה האחרונה לפני שעברת לבלגיה
"כי אני כמעט ולא מתראיין, אלא בורח מתקשורת. רק אנשים שקרובים אליי רואים באמת מה עובר אליי. חברים בקבוצה מבינים ויודעים. הם אמרו לי 'אתה מתאמן מעולה ואנחנו לא מצליחים להבין מאיפה הכוח שלך'".

ניסית לדבר עם פרד רטן?
"בעונה הראשונה שלו לא דיברתי איתו בכלל. באימון הראשון של העונה השנייה הוא ניגש אליי ואמר שהיו שמועות שאני מדבר עם אנורתוזיס של רוני לוי, ושהוא יודע שאני מחפש דרך החוצה. אמרתי לו שאני לא מחפש דרך החוצה ומרוכז במאת האחוזים במכבי חיפה, שאני מבין את השמועות, אבל לא פנו אליי. ביקשתי ממנו שאם עשיתי משהו לא בסדר באימון או אולי צריך לשנות או לשפר משהו במשחק שלי, אז שיבוא ויגיד לי ואני אעשה את זה, אך הוא אמר שאין לו תלונות".

מוזר כי במחנה אימונים בקושי שיחקת
"לא שאלתי למה אני לא משחק. במחנה ראיתי שהוא לא נותן לי דקות. במשחק הראשון לא שיחקתי. במשחק השני הוא נתן לי 30 דקות כשחקן כנף, אבל אף פעם לא שיחקתי בעמדה הזו. במשחק שלישי הוא פתאום הציב ותי כבלם, ואז שוב לא נספרתי ונשלחתי לספסל או ליציע ושוב ספסל ושוב יציע. אי אפשר ככה להיות טוב כשאתה משחק לסירוגין ולעיתים רחוקות".

לדעתך אם יעקב שחר היה יותר מעורב, הדברים היו נראים אחרת?
"הוא הביא מנהל טכני כי לשם הכדורגל הולך. כשלא היה, אמרו למה אין מנהל טכני במכבי חיפה".

אז למה לא דיברת עם מו אלאך. לנסות להבין את מעמדך?
"אלאך לא דיבר איתי אף פעם. ניסיתי לסמס לו פעם אחת והוא אפילו לא ענה לי. לא נתן לי תשובות לשום שאלה".

אתה מרגיש שמכבי חיפה פספסו אותך?
"מכבי חיפה פספסה אותי, אין לי פה מה להצטנע. אני לא איזה טאלנט או כוכב, אבל אני איש של עבודה קשה. סוג של דקל קינן. בא ונותן מעצמי מיליון ואחד אחוז ויכולתי לקבל יותר".

אתה מצליח להבין איך שחקנים כמו רמי גרשון, גל אלברמן רועי קהת, אופיר מזרחי לא נספרים?
"לא מצליח להבין את זה. הם מפספסים את השחקנים הכי טובים. אלו שאמורים להיות עמוד התווך של הקבוצה. תמיד צריכים להיות חמישה או שישה שחקנים שהם הבאנקרים, אלו האנשים שחייבים להיות שם. אלברמן אחד השחקנים הכי משמעותיים שיכולים להיות. בכל אימון היינו נדהמים ממנו. גם מה שעושים עם שלומי אזולאי זה לא חכם. לשים אותו קשר אחורי, זו טעות. הוא יכול לשחק בעמדה קדמית ולייצר המון כדורים לגולים".

"לא מחפש להשתיק אף אחד. הרגשתי בשער שכבשתי שכל התקופה הקשה מאחורי"
בקיץ האחרון בן הרוש בחר לצאת חדשה ונקייה בבלגיה. לוקרן הגישה לו הצעה, והוא לא חשב פעמיים ועבר אליה. מהרגע הראשון המגן הרגיש שבונים אליו והוא הפך לבאנקר בהרכב של האדומים, כשרגע השיא הגיע לפני קצת יותר מחודש, כששער אדיר שלו בדקה ה-88, סידר לקבוצתו 0:1 יקר על בוורן, במה שגרם לקהל ולתקשורת הבלגית להכיר אותו טוב יותר.

"אני לא מחפש להשתיק אף אחד, אני מחפש את הדרך שלי לעשות את העבודה שאני הכי אוהב ולעשות את הדברים שאני יודע. בגדול אני שחקן של מאמן. אם יגידו לי לעשות א' אני אעשה א ואם יגידו ב' אני אעשה ב', גם אם אחשוב שזה לא נכון".

את עצמך לא הפתעת, כשמייד שהגעת, כבר פתחת?
"הפתיע אותי מאוד המהירות, שהם הכניסו אותי לעניינים. שם בניגוד לפה, אין התעסקות בכל המסביב. זה כמעט לא קיים. אין התעסקות כל היום במשמעת או בדברים שמחוץ למגרש. GPS זה אחלה ומצוין אבל לא שמים לב רק לזה, אלא לכדורגל נטו".

בוא נחזור רגע לשער שלך מול בוורן, זה הניצחון היחיד שלכם העונה
"פה ושם באימונים יוצאים לי גולים כאלה. זה היה רגע מאוד מיוחד עבורי".

רגל ימין, 20 מטר מהשער, לא משהו שמתאים לך
"זה רגע שיכולתי להגיד לעצמי, זו ההתחלה השקטה שלי. לפני הבעיטה לא חשבתי על כלום. קיבלתי את הכדור ואמרתי 'אני מסתובב ובועט'. זה משהו שאני לא עושה. זה שמסר לי אומר לי 'תן, תן לי אל תבעט', אבל הנפתי את הרגל וכבשתי. כל התקופה האחרונה עברה לי בראש באותו רגע. התקופה הרעה במכבי ת"א, חצי השנה האחרונה במכבי חיפה, הביקורות שהיו עליי, כל אלו עברו לי בראש. לא יכול לתאר לך מה ירד לי מהלב. איזו הקלה. צעקתי 'יש' והרגשתי שהכל התנקה".

"אם נהיה סבלניים ונאהב את הנבחרת, אפשר להגיע לטורניר גדול"
לצד ההצלחה בבלגיה, מה שהכי שימח את בן הרוש היה הטלפון שקיבל שבישר לו שהוא חוזר לנבחרת, לראשונה מאז אוקטובר 2016. המגן לו יש 15 הופעות בבוגרת, 21 בנבחרת הצעירה ועוד 10 בנבחרת הנוער, האמין לאורך כל הדרך שהוא ישוב ללבוש את המדים הלאומיים, וכך גם היה.

הרבה זמן לא היית בנבחרת, כמה חיכית לזימון המחודש?
"חיכיתי לו המון זמן. מהרגע שהפסיקו לזמן אותי, רק רציתי להיות שם שוב".

פעם אחת ולתמיד תספר לנו מה אתה אוהב לשחק יותר מגן או בלם?
"אלה שני תפקידים שונים לגמרי ואת שניהם אני אוהב מאוד. בכל אחד מהתפקידים, אני מרגיש אחרת. בלם יותר משותף בהנעת הכדור ויותר אחראי, מצד שני מגן יותר תוקף ומסייע. מגן זה תפקיד כפוי טובה מבלם, אבל עדיין אני אוהב את שניהם".

סקוטלנד לא פראיירים. איך מנצחים אותם היום?
"מדובר בנבחרת מעולה. זה יהיה ארוך וקשה. למאמן שלנו בטוח יהיה פתרונות לזה. אנחנו נילחם ביחד כדי להחזיר את הגאווה. חשוב שנאמין בעצמנו ונדע שאפשר לעשות את זה".

אמנם רק עכשיו הכרת אותו אבל ישנה כבר ביקורת על אנדי הרצוג. מה אתם חושבים על זה?
"אני יכול להגיד לך מה אני חושב, לא מה אחרים. ראיתי ושמעתי את הביקורות אחרי המשחקים הקודמים. משום מה הביקורות בארץ מקדימות לבוא. הוא עוד לא ראה חודש של אימונים וכבר מבקרים אותו בצורה ארסית. כבר חושבים על המאמן הבא. מזכירים מועמדים".

"אמרתי לחברים ולקרובים שלי שאנחנו לטעמי צריכים להסתכל קדימה ולבנות משהו לאורך זמן ולא 'כאן ועכשיו'. בלי קשר לאיפה שאני היום, אני חושב שאפשר ללמוד מהדרך שעשתה בלגיה. הם לקחו עשר שנים קדימה ואמרו 'אנחנו עוד עשר שנים נהיה בטורניר גדול' והם הגיעו לפני. היום הם נבחרת שההישגים שלה לא יהיו חד פעמיים. אם כולנו נסתכל קדימה: התקשורת, ההתאחדות והציבור, נהיה סבלניים ונאהב את הנבחרת, אז נגיע לטורניר גדול".