דייץ מוצלח: האיש מאחורי הצלחת ברנלי

אילו הייתם נופשים הקיץ במחוז לנקשייר ומספרים לאוהדי ברנלי כי קבוצתם תהיה בחלק העליון של הטבלה עוד לפני מחזורי חג המולד, סביר להניח שהם היו מתייחסים אליכם כאל סנטה קלאוס: לא אמיתי אך מוכנים לקבל את המתנה בשתי ידיים.

הקבוצה, שסיימה אשתקד במקום ה-16,ולראשונה בתולדותיה הצליחה להישאר בפרמייר ליג עונה שנייה ברצף, נמצאת לאחר כמעט חצי עונה במקום ה-4 בטבלה ומצטיירת כבר בדצמבר, בעיניי רבים, כהפתעת העונה.

אך התחלת העונה לא האירה פנים לסגלגלים. יו"ר ברנלי, מייק גרליק, הביט בלוח המשחקים של עונת 2017/18 ולא האמין שההגרלה תזמן לו כמתאבן לפתיחת העונה 5 משחקי חוץ קשים נגד הטוענות לכתר: צ'לסי, טוטנהאם, ליברפול, מנצ'סטר סיטי ואברטון המצטיינת.

"הגרלה אכזרית", הוא אמר דאז, אך בניגוד לכל התחזיות, ניצחון בצ'לסי ואברטון ותיקו באנפילד ובוומבלי בתוספת מבצר ביתי (4 שערי חובה בלבד ב-9 משחקים) שינו את קו המחשבה של הבוס הבריטי לקראת המשך המאבקים.

את מירב השבחים להצלחתה של ברנלי העונה מקבל בראש ובראשונה, מאמנה, שון דייץ'. הבריטי בן ה 46 הגיע לברנלי ב-2012,ומאז חווה הצלחות לצד כישלונות כשהעלה את הקבוצה לפרמייר ליג, הוריד אותה, העלה אותה בחזרה והשאיר אותה בליגה בעונה האחרונה.

רבים במולדת הכדורגל טוענים כי דייץ' הוא מאמן מתוחכם, יצירתי ואנדרייטד מובהק, שמצליח מעבר לתחזיות במינימום תקציב בהשוואה לקבוצות אחרות ועושה יש מאין. אם כך נשאלת השאלה מדוע הוא אינו מצליח לעשות את קפיצת המדרגה ולקבל את קבוצות הקצפת והדובדבנים של הממלכה?

התשובה מושרשת בעצם היותו שחקן עבר אנגלי טיפוסי קלאסי בליגות הנמוכות, במה שעיצב את אישיותו כמאמן קשוח, סוג של רס"ר בעל חזות ג'ינג'ית, שדוגל בכדורגל ממושמע, שמרני ומיושן בעל מטרה אחת: השגת נקודות בכל דרך, גם אם זה באמצעות כדורגל לוחמני וזוועתי.

"שון דייץ' עושה עבודה נפלאה בברנלי, אך כפרשן שחייב לבקר את סגנון המשחק שלו, קבוצות אחרות ימנעו מלקחת אותו כל עוד הוא ימשיך לשחק כדורגל מקובע ומוגבל. אחוז ההצלחה שלו נהדר, אז אין סיבה שקבוצות לא ירצו לגעת בדייץ'", התייחס שחקן העבר ופרשן ההווה, ג'יימי קראגר, "הוא חייב לחשוב על דרכים מודרניות על מנת להוביל את ברנלי כקבוצה כי הכדורגל התקדם, אך בנתיים זה השיטה מצליחה לו".

בצל הטענות, המאמן הג'ינג'י הבהיר שהוא לא מתכוון לשנות את הדרך שהובילה אותו עד כה, גם במחיר של הישארות במקום. "אתם מסתכלים עליי, רואים את הקריירה שהייתה לי וחושבים שהייתי כדורגלן משוגע, אבל רק פעם אחת הורחקתי בכל הקריירה שלי בכרטיס אדום - כשהייתי בן 36", הוא הסביר, "אף פעם לא הורחקתי בגלל צהובים, שלושה צהובים זה הכי הרבה צהובים שקיבלתי בעונה אחת. הייתי קשר יצירתי כילד, מוסר טוב. הליגות הנמוכות הפכו אותי למה שאני כי הייתי צריך ללמוד להילחם. הכדורגל שם היה יותר ברוטלי מאשר היה עכשיו, אני יכול להבטיח לכם את זה. אבל אנשים רואים את התפיסה שלהם, לא רואים את העובדות. כשעזבתי את ווטפורד התחלתי לעשות פאנלים ב-Sky. מאוד מהר דברים התחילו להשתנות."

"אני לא רוצה לנשק את עצמי בתחת’ אבל אנשים פתאום התחילו להגיד 'רגע, יש בג'ינג'י הזה יותר משחשבנו. הוא מגיע עם כמה מחשבות מעניינות על המשחק. הוא חושב. הכוח שיש לתקשורת הוא אדיר. אנשים רואים איך אתה אומר דברים. הם רואים את האותנטיות שלך ושאיכפת לך. אני משתמש בביטוי 'לראות דרך הרעש', יש כל כך הרבה דברים שקורים מחוץ למועדון. התקשורת מדברת, יש אתרי אינטרנט, יש תפיסות נכונות נגד תפיסות לא נכונות, יש עובדות נגד שקרים. העבודה שלי כמאמן זה לראות מעבר לכל זה ולעיתים להביט מעבר לתוצאות".

המאמן המשיך להסביר מדוע הוא נוקט בסגנון שזוכה ללא מעט גינויים: "אנחנו האנדרדוגים הגדולים ביותר בתולדות הפרמייר ליג - לא היינו יכולים לרכוש אף שחקן פרמייר ליג מנוסה או מוכר כי מבחינה פיננסית לא התקרבנו בכלל לדרישות שלהם. לשבעה מועדוני צ'מפיונשיפ היה שכר שחקנים גדול יותר ממה שהיה לנו בפרמיירליג". בין אם אתם מצדדים בדייץ' או לא, על דבר אחד אי אפשר לבוא אליו בטענות: שיפור ההגנה.

את תורת ההגנה של דייץ' הוא לימד עם בואו לקבוצה ב-2012 כאשר הקרין לשחקניו שני סרטים: האחד היא שיטת ההגנה שהנחיל פפ גווארדיולה בתקופתו בברצלונה והשנייה היא הצלחתה של ולנסיה לתקוע יתד כקבוצת הגנה בצמרת הליגה הספרדית ובכך מתחרה ראויה לריאל וברצלונה.

את פירות ההגנה קצרה ברנלי ודייץ' כשעלתה לפרמייר ליג בעונת 13/14 לאחר 4 שנות היעדרות, אך גם כאשר ירדה בסיומה של אותה עונה, היא זכתה לאחריה באליפות הצ'מפיונשיפ וההצלחה נמשכה כאשר סיימה עם 55 שערי חובה בעונת 16/17 כאשר כל 10 קבוצות התחתית ספגו יותר ממנה.

העונה ממוקמת ברנלי לאחר 17 מחזורים במקום השני בטבלה במדד זה עם 12 שערי חובה בלבד והיא שנייה רק למנצ'סטר סיטי (11). נתון הגנתי מעניין מאוד אותו יכול לזקוף לזכותו המנג'ר הוא שאחוז בודד אחד מספיגותיה של ברנלי העונה הגיעו כאשר לא היו לה שחקני הגנה או שחקן אחד בלבד בין השוער לחלוץ היריבה, נתון שמסמל על התיאום המושלם במרכז ההגנה.

לשם השוואה הממוצע בליגה עומד על 14%, רחוק מאוד מהמספרים של בארנלי. עוד סיבה לנעילת הרשתות בטרף מור סטדיום היא ניק פופ, שוערה של הסגולים-תכולים, שעד לפני שנה שיחק בבארי מליגה השלישית בטיבה באנגליה וכעת מחזיק בתואר ספק ההצלות הגבוה של הפרמייר ליג. הימור נועז על גבול החסר אחריות יהיה להגיד שברנלי תמשיך לאחוז בזרי הדפנה של צמרת הפרמייר ליג, אבל אם באמת תשאלו את אוהדי ברנלי מה הם רוצים, תנו להם להישאר בליגה והם ישאלו אתכם רק היכן לחתום על הדף.